אמריקה הלטינית והאיים הקריביים

    הבנק העולמי: על אמריקה הלטינית לצמצם את ממדי העוני כדי להאיץ את הצמיחה

    21/02/2006

    על פי דו"ח של הבנק העולמי שפורסם ב- 14 בפברואר, על מדינות אמריקה הלטינית לצמצם את ממדי העוני באופן יותר תוקפני במידה והן רוצות לצמוח בקצב מהיר יותר ולהתחרות בסין ובכלכלות אסיאתיות אחרות. בעוד שהצמיחה הינה מפתח לצמצום ממדי העוני, העוני עצמו מכביד על השגת שיעורי צמיחה גבוהים ולאורך זמן באמריקה הלטינית, שהינה עדיין אחד מהאזורים הכי לא-שוויוניים בעולם (כ- 25% מהאוכלוסייה מתקיימים מפחות מ- 2 דולרים ליום).

    בשנים 1981- 2000 צמח התמ"ג לנפש בסין בכ- 8.5% לשנה, והצליח לצמצם את ממדי העוני ב- 42%, בעוד שבאמריקה הלטינית הצטמצם התמ"ג לנפש ב- 0.7% בשנות ה- 80', ואילו בשנות ה- 90' גדל בכ- 1.5% לשנה, ללא שינוי משמעותי בממדי העוני.

    על פי מחקר הבנק העולמי, צניחה של 10% בממדי העוני יכולה להגדיל את הצמיחה הכלכלית ב- 1%, בעוד ש גידול של 10% בממדי העוני מקטינה את הצמיחה הכלכלית ב- 1% ומקטינה את ההשקעות ב- 8% תמ"ג, בייחוד במדינות בעלות מערכת פיננסית לא מפותחת. מצב זה נגרם בגלל שהעניים, שבדרך כלל סובלים מחוסר גישה לאשראי ולביטוח, אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף בפעילויות רווחיות שיתדלקו את ההשקעה והצמיחה, וכך נוצר מעגל קסמים שבו צמיחה נמוכה מובילה לעוני בממדים גבוהים, שמביא לצמיחה נמוכה.

    המחקר מצביע על כך שהאסטרטגיה לצמצום ממדי העוני במטרה להאיץ את הצמיחה צריכה להתמקד בשיפור איכות החינוך, להרחיב את הכיסוי של חינוך גבוה, וכן להגדיל את ההשקעות בתשתית כדי להעלות את רמת הנגישות של העניים לשירותים ציבוריים. כמו כן, על האסטרטגיה להתמקד בהרחבת הגישה לאשראי ולשירותים פיננסיים, שימור היציבות המאקרו-כלכלית ויישום מדיניות חברתית יעילה (למשל תכניות המספקות מזומנים למשפחות עניות כל עוד הן שולחות את ילדיהן לבית הספר ולרופא).

    הדו"ח ציין כי אסטרטגיות לצמצום ממדי העוני הינן חיוניות במיוחד כדי להשלים מדיניות מעודדת צמיחה כגון ליברליזציה בסחר, שלמרות שהינו חיוני לצמיחה בט"א ולצמצום ממדי העוני, עלול להביא להשפעות שליליות על רמת העוני ואי-השוויון בט"ק.

    במטרה להשיג אסטרטגיה לצמצום ממדי העוני במטרה להאיץ את הצמיחה, המחקר ממליץ כי קודם כל על המדינות לשפר את תכניות ההוצאה הציבורית, ולכוון אותן אל המגזר שזקוק להם ביותר, מאשר לבזבז משאבים על סובסידיות לתכניות כגון צריכת אנרגיה, מערכת הפנסיה ואוניברסיטאות ציבוריות.

    עבור לתוכן העמוד