קרן המטבע מזהירה כי הסיוע לא יאיץ את הצמיחה באפריקה

5/07/2005

ימים ספורים לפני מופעי ה- Live-8, מופעי הבידור למען סיוע לאפריקה, וכן לפני הכינוס של מדינות ה- G8 בסקוטלנד, פרסמה קרן המטבע שני מחקרים שרומזים כי סיוע כספי למדינות עניות לא הוביל לשיעורי צמיחה גבוהים יותר, שהינם הגורם העיקרי לצמצום ממדי העוני. המחקר, שלקח בחשבון את תקופת הסיוע, סוג הסיוע ואת העבר הממשלתי של המדינה (governance record of recipient), מצא כי הסיוע לא האיץ את הצמיחה. מחקר זה סותר את ממצאי המחקר של הבנק העולמי שנעשה לפני 5 שנים ומצא כי הסיוע האיץ את הצמיחה במדינות שאימצו מדיניות נכונה.

הכלכלן הראשי של הקרן והמחבר בשותפות של הדו"ח, Raghuram Rajan, מסר כי הקביעה ש'כל מה שחשוב הוא ממשל טוב' אינה נכונה. וועדת בריטניה לאפריקה הפעילה לחצים להגדלת הסיוע למדינות עניות. אולם, מחקר קרן המטבע ממליץ להתרכז בנושא הסחר, נוסף על הסיוע. Rajan וראש הלימודים המאקרו-כלכליים, Arvind Subramanian, טענו כי הסיוע למדינה תורם בתיסוף שער החליפין, הפוגע בתחרותיות הייצוא, וזהו הסבר אחד מדוע לסיוע אין השפעה חיובית על הצמיחה. מצב זה יכול להיגרם גם במידה והסיוע מנוצל באופן יעיל ונכון. מחקר הקרן מראה כי הסיוע אף יכול להביא לפריון עבודה נמוך באמצעות דיכוי הייצוא, וכי הגידול בפריון הינו הגורם המשפיע ביותר על עליית רמת החיים. השפעת כניסת מט"ח בהיקף גדול על שער החליפין ועל תחרותיות הייצוא נקראת "המחלה ההולנדית", על שם גילוי רזרבות הגז הטבעי ההולנדיות בשנות ה- 60', שהוביל לתיסוף של המטבע המקומי ולירידה במגזרי הייצוא.

הקרן מסרה שגם במידה והסיוע ניתן בכוונה טובה והממשלה משתמשת בו שימוש נכון, הוא גורם לתופעות לוואי כמו השפעה שלילית על התחרותיות, שיכולה לקזז את ההשפעה החיובית של הסיוע על הצמיחה. אולם, תשומת לב מרובה לניהול המאקרו-כלכלי עשויה להגדיל את הסיכוי להצלחת הסיוע. יש לציין כי הקרן מבדילה בין סיוע שניתן לעידוד הצמיחה ובין סיוע הומניטרי, שבא למשל לאחר אסונות טבע, ומוסרת כי אין להתבלבל בין השניים: סיוע הומניטרי שבא להציל חיים הינו נכון בלי קשר להשפעה המאקרו-כלכלית שלו, אולם בנוגע לסיוע המתמקד בצמיחה, יש לקחת בחשבון את ההשפעות המאקרו-כלכליות.

 

עבור לתוכן העמוד