נקסט-11

16/10/2013

נוכח ההאטה בצמיחה במדינות ה-BRIC המשקיעים בעולם כבר מכוונים לעבר המדינות הצומחות הבאות. ברשימה החדשה מככבות, בין היתר, אינדונזיה, מקסיקו, ניגריה, טורקיה ווייטנאם

בשנת 2001 טבע הכלכלן ג'ים אוניל מ"גולדמן סאקס" את המונח BRIC - ראשי התיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין, לתיאור ארבע המדינות בעלות פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר בעולם בעתיד. מאוחר יותר חברה אליהן גם דרום אפריקה. אוניל העריך, כי בתוך עשור הן יהיו לכלכלות מהמובילות בעולם גם ללא התאמה לכוח קנייה - והוא צדק. כיום ארבעתן נמצאות בעשירייה הראשונה של הכלכלות הגדולות בעולם.
הצמיחה המרשימה של השווקים מתעוררים בכלל ושל מדינות ה-BRIC בפרט שינתה את הכלכלה העולמית. מחירי הסחורות זינקו, עלויות הייצור והעבודה צנחו ושיעורי העוני בעולם ירדו. עם זאת, חוסר איזון כלכלי הוביל לעידן של שבריריות פיננסית, והניח את היסודות למשבר עולמי. כוח עבודה גדל והולך ונגיש הרבה יותר בכלכלות מתעוררות שיחק תפקיד הן בקיפאון בשכר והן בהתרחבות הפערים החברתיים במדינות העשירות.

הגידול בנתח העולמי של הכלכלות המתעוררות צפוי להימשך, אך שיעורי הצמיחה בכל מדינות BRIC צנחו וטיב הצמיחה שלהן משתנה אף הוא. בתצורה החדשה שלה, הצמיחה צפויה להשפיע בצורה פחות ישירה על יתר העולם וכלכלות מתעוררות אחרות עשויות לקחת לידיהן את ההובלה בצמיחה.

גולדמן סאקס מקדם, על כן, את רשימת "נקסט 11", אף הוא מונח שטבע אוניל. רשימה זו כוללת את בנגלדש, אינדונזיה, מקסיקו, ניגריה, פקיסטן, פיליפינים, טורקיה, דרום קוריאה, וייטנאם ואפילו איראן ומצרים כמדינות הצומחות הבאות. מה שקורה למצרים ולאיראן בימים אלה כולנו יודעים ואשר ליתר יש מי שטוען, כי מדינות אלה לא יוכלו להשפיע על הכלכלה העולמית כפי שעשו מדינות ה-BRIC. קודם כל, הן קטנות יותר. שנית, הן עשירות יותר כיום מכפי שהיו BRIC כשהחלו בצמיחה האדירה שלהן.

הדבר נכון לא רק לגבי נקסט 11. המדינות המאוכלסות בעולם כבר אינן כה עניות, והמדינות העניות בעולם כבר אינן כה מאוכלסות. ב–1993, כמחצית מהעולם חי על פחות מ–5% מהתמ"ג לנפש בארה"ב, לפי ניתוח "אקונומיסט" של נתוני קרן המטבע הבינ"ל. ב–2012, הנתון המקביל היה 18%.

לחלק ממדינות ה"נקסט-11" המשקיעים טרם הגיעו. סביר להניח שהסיבות לכך הן שלל הבעיות הכלכליות, הפוליטיות והמבניות שיש במרבית המדינות האלו. אולם, בשלהי 2009, לאחר שהתפוגג העשן של המשבר של 2008, שני כלכלנים מובילים - רוברט וורד מ- Economist Intelligence Unit ומייקל גאוגהאם מ HSBC-חזרו על התחזית של אוניל, והציגו את רשימת המדינות הפוטנציאליות שלהן שכוללת את קולומביה והרשימה הרגילה: אינדונזיה, וייטנאם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה. כל המדינות האלו מתאפיינות באוכלוסיה צעירה, ענייה, אולם צומחת והולכת ונהפכת לצרכנית מערבית.

בדו"ח של הבנק העולמי, הסוקר את הצמיחה הצפויה עד 2015, מככבות 20 מדינות נוספות, שספק אם מישהו חשב עליהן עד לאחרונה כיעד לייצוא - אוגנדה, קמבודיה,טנזניה, זמביה, גמביה, לאוס ואנגולה, למשל. אפילו סיירה לאון משובצת ברשימה זו עם צמיחה של לא פחות מ-25%. צריך להבהיר - אין אלה הכלכלות הטובות ביותר ולא המדינות עם איכות החיים הטובה ביותר. פשוט, נקודת ההתחלה של רובן היא כה חלשה שהם מזנקות כיום קדימה, אבל הן עדיין סובלות מפערי הכנסה גבוהים ומתוצר לנפש נמוך במיוחד. למי שיש אופק השקעה ארוך טווח ונשימה עמוקה מוזמן לשקול השקעה בהן.

עבור לתוכן העמוד