"להגדיל את היקף ביטוח האשראי לסיכוני סחר חוץ"

23/06/2013

כך ממליץ אוהד כהן, מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה, אשר מציג את פעילות המינהל להרחבת היצוא הישראלי לחו"ל, כינון הסכמי סחר חופשי נוספים והגדלת פריסת הנספחים המסחריים בעולם

"לביטוח סיכוני סחר חוץ יש תפקיד קריטי במערך של עידוד היצוא, במיוחד בשווקים חדשים וקשים לחדירה,  ואין ספק שהמדינה צריכה להגדיל את היקף האשראי לביטוח סיכוני סחר חוץ ולהרחיבו לכמה שיותר מדינות", כך אומר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. כהן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, שימש לפני כן כנספח מסחרי בוושינגטון, שטוקהולם ועמאן, והוא בעל ניסיון רב בתחום סחר החוץ. בריאיון למגזין אשרא הוא מציג את פעילות המינהל בכל הקשור להרחבת היצוא הישראלי לחו"ל, במיוחד לאור השינויים במפת הסחר העולמי, כינון הסכמי סחר חופשי נוספים והגדלת פריסת הנספחים המסחריים בעולם, במטרה לענות על צרכי סחר החוץ של ישראל.

אוהד כהן, מהו למעשה המנדט המרכזי של מינהל סחר החוץ?
"התפקיד המרכזי שלנו הוא לנווט את מדיניות סחר החוץ של ישראל, במטרה לשפר את רווחיות התעשייה הישראלית - הן בתחום הייצור והן בתחום השירותים - בשווקים בחו"ל. במקביל, אנו פועלים להגדיל את ההשקעות לישראל. כל זה נעשה באמצעות שלושה כלים מרכזיים: מערך הנספחים המסחריים, שורה של הסכמי סחר חופשי של מדינת ישראל עם אזורים ומדינות בעולם, וכלי סיוע ספציפיים לתעשייה".

התוכל לפרט לגבי כל כלי?
"מערך הנספחים המסחריים פרוש בכל המרכזים המסחריים והכלכליים החשובים. יש לנו כיום 40 נספחים מסחריים ברחבי העולם, שפועלים לקדם את היצוא שלנו לשווקים בחו"ל ולהגדיל את ההשקעות הזרות בישראל. לגבי המישור של הסכמי סחר חופשי, כאן אנו מנהלים את המו"מ להשגת ההסכמים, מתחזקים אותם ומתפעלים אותם לאחר שנחתמו. בכל מה שקשור לכלי סיוע לתעשייה אנו בעיקר מדברים על שתי קרנות: קרן הודו-סין, שמסייעת לייצואנים להקים מערך שיווקי בשני השווקים החשובים הללו, וקרן פרויקטים, שנועדה להקל על חברות ישראליות להשתלב בפרויקטים בחו"ל, בשלב הטרום-מכרזי. זה כולל סקרי היתכנות וסיוע נוסף. יש לא מעט חברות שהסתייעו בקרן זו והצליחו לחדור למכרזים שונים בעולם".

זה לא סוד ששוקי היעד המסורתיים של ישראל נחלשו בשנים האחרונות. כיצד אתם מסייעים לייצואנים להסיט את הדגש לעבר השווקים הצומחים במזרח אסיה ובדרום אמריקה?
"אין ספק שמפת סחר החוץ משתנה שינוי דרמטי בשנים האחרונות. העושר מוסט מזרחה ודרומה והשווקים המסורתיים של היצוא הישראלי - בעיקר מערב אירופה וארה"ב - מדשדשים. זה מחייב אותנו לפעול להגדלת הפעילות במדינות כמו סין, הודו, הנמרים הוותיקים באסיה, כמו טיוואן וקוריאה, וכן בדרום הכדור, כמו ברזיל. לכך אפשר להוסיף את אפריקה המתעוררת. היעדים הללו מהווים אתגר גדול לייצואנים, כי החדירה אליהם איננה פשוטה. כללי המשחק שם אינם מערביים וצריך לגשר על פני פערי תרבות עסקית, שפה וכדומה. אנו יוזמים, יחד עם מכון היצוא, פעילות ענפה בשווקים הללו בין היתר בארגון משלחות מסחריות בדרג ממשלתי, תוך ריכוז מאמץ בהבאת כתובות שיווקיות ועוד. אם נספח מסחרי מייצר עבור יצואנים פגישות עבודה בוייטנאם עם חברות מקומיות, במסגרת משלחות ומחוצה להן, זה מקטין עלויות לייצואן הבודד ופותח לו דלתות שלא יכול היה לעשות בעצמו".

אגב, האם היקף הנספחים המסחריים שלנו בארצות היעד מספיק כדי לענות על הצרכים?
"אנו מגדילים כיום את מספר הנספחים, למשל בסין. אחת הבעיות המרכזיות בסין היא שהישראלים לא מבינים כיצד פועלת הרגולציה שם ולכן אנו נמנה בקרוב נספח מיוחד לענייני רגולציה בבייג'ינג, זאת בנוסף לנספח המסחרי הקיים שעסוק בקידום היצוא, במובן הקלאסי של המילה. יהיה לנו גם נספח מסחרי בהונג קונג וביחד יהיו לנו חמישה נספחים בסין, היקף השווה בגודלו למספר הנספחים בארה"ב. אנחנו אפילו שוקלים להציב נספח מיוחד לקידום השת"פ במו"פ בסין".

נתמקד בסין. כיצד ניתן, לדעתך, לצמצם את הפער המסחרי הגדול מולה?
"אני חייב לומר שהיצוא הישראלי לסין איננו זניח. אנו מייצאים כיום לסין בהיקף של 2.8 מיליארד דולר במונחים מוחלטים וזה לא מעט. אנו עושים צעדים נוספים להגדיל את הסחר עם סין ובכלל זה בודקים עימה את האפשרות לכינון הסכם לאזור סחר חופשי. נפגשתי עם עמיתיי בסין ודנתי עימם בנקודה זו ובקרוב ייסע שר הכלכלה לסין לפגישה עם עמיתיו ושם הוא יעלה את הנושא לדיון. אני מקווה שנצליח להתניע מהלך של מו"מ".

קיימת טענה ולפיה היצוא הישראלי לסין סובל מריכוזיות. כלומר, רובו נעשה על-ידי מספר מצומצם של חברות גדולות. כיצד ניתן להוסיף למעגל גם יצואנים קטנים ובינוניים ולסייע להם לחדור לסין?
"לשם כך בדיוק נועדה קרן הודו-סין. היא אמורה לסייע לחברות שסך המכירות שלהן נע בין 20 ל-200 מיליון שקלים. המטרה היא לאפשר להם לדלג מעל התהום ולחדור לפעילות בסין. במקביל, אנו מספקים כלי סיוע נוספים לייצואנים שרק מתחילים לבדוק את השוק הסיני. אם זה באמצעות יועצים, סיוע ממוקד של הנספחים ואפילו סיוע בדברים טריוואליים לכאורה, שאינם כה פשוטים למעשה עבור ישראלי בסין, כמו למשל גיוס מתורגמן. בכלל, אנו רוצים לסייע לייצואנים ככל שניתן באמצעות ניטרול 'רעשים' ולאפשר להם להתמקד בליבת העיסוק שלהם".

נעבור להודו. היכן עומד הסכם הסחר החופשי עימה?
"התחלנו במו"מ לפני שלוש שנים ואנו נקיים בקרוב את הסבב השביעי בתהליך הזה, שהוא מורכב ומאתגר מאוד. אני מקווה שנצליח לסגור את הפרטים במהרה. אנחנו, מכל מקום, עובדים מאוד חזק על הנושא ואני נוסע בקרוב להודו לסבב השיחות הנוסף".

האם יש כוונה להרחיב את הסכמי הסחר החופשי?
"צריך להקדים ולומר שישראל איננה שייכת לשום גוש סחר ולכן היא פועלת בשני מישורים בהקשר זה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי-מסחרי עם מדינות ואזורים שונים בעולם. המישור האחד הוא הבילטראלי, שבו אנו משלימים חתימה על הסכמים לכינון אזורי סחר חופשי עם מדינות יעד שונות באופן פרטני. לאחרונה למשל, השלמנו הסכם סחר חופשי עם קולומביה ואנו בדרך לחתום על הסכמים עם הודו, אוקראינה ומספר מדינות נוספות. המישור השני הוא העולמי. מתנהל בעולם מו"מ מולטילטראלי, באמצעות ארגון הסחר העולמי (WTO)  על הסכמים שונים. למשל, הסכם על סחר עולמי בשירותים, אשר במסגרתו מדינות יעניקו הטבות האחת לשנייה, בכל הקשור לייצוא שירותים, ואנו לוקחים חלק במו"מ הזה. עוד לא ברור אם ההטבות תינתנה למדינות האמנה בלבד או לכל המדינות, אבל זהו הסכם חשוב ביותר ואנו נהיה צד לו".

לסיום, ישנן לא מעט תלונות על פיזור סמכויות במערך סחר החוץ הישראלי, כפילויות ובעיקר היעדר תיאום. למשל, ביניכם לבין משרד החוץ, עיין ערך דו"ח מבקר המדינה. מה אתם עושים כדי להגביר את התיאום בין הזרועות השונות של מערך סחר החוץ הישראלי?
"דו"ח מבקר המדינה התייחס למאי בשנה שעברה בטרם נכנסתי לתפקידי. אני יכול להעיד שבתקופה שלי כולם מדברים עם כולם ורמת התיאום והסינכרון היא גבוהה ויש גם מערכת יחסים טובה מאוד בין כל הגורמים. אנו מקיימים מפגשים עתיים בין כל הגורמים ומדברים על כל הפעילויות באופן פתוח, כאשר יומן האירועים שקוף ומשותף לכולם. לכל אחד מהגורמים במערכת יש את התפקיד שלנו והמטרה צריכה להיות הגברת התקשורת ההדדית, מתוך רצון אמיתי לעבוד ביחד לטובת המדינה ולמען מיקסום המשאבים - שהם, מטבע הדברים, מוגבלים למדי - לתועלת היצוא הישראלי".

עבור לתוכן העמוד