"ביטוח אשראי קריטי לייצוא הישראלי"

24/03/2014

כך אומר מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, בראיון מיוחד. זקס מצביע על הקשיים בהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה בעולם 

דקות ספורות לפני הראיון עם עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא, הוא סיים סיור מקיף עם נציגי ענקית המדיה והתוכן, חברת טכניקולור, שמנהליה הגיעו לכאן לביקור עבודה. החברה, שמעסיקה 14 אלף עובדים ברחבי העולם ונהנית משווי שוק של 1.4 מיליארד אירו, נפגשה עם עשרות חברות ישראליות, רובן קטנות ובינוניות, שמתמחות בפיתוח טכנולוגיות מדיה ותוכן, עיבוד תמונה ומדיה דיגיטלית. חלק נכבד מהטכנולוגיה של החברה משולב בתעשיית הקולנוע והיא הודיעה שתקים בארץ מרכז פיתוח. את המפגשים ארגון המכון וזקס מתגאה בחיבור שבין חברת הענק לחברות הישראליות הקטנות: "מדובר בחברות שלעולם לא היו יכולות להגיע לטכניקולור אלמלא הסיוע שלנו. זוהי, בקליפת אגוז, ליבת הפעילות שלנו - לייצר הזדמנויות עסקיות לייצוא עבור החברות הישראליות. בשנת 2013 ארגנו 93 משלחות שבאו לכאן או יצאו מכאן למטרה זאת".

אבל לא הכל ורוד ביצוא הישראלי, כפי שזקס יודע היטב. השקל החזק, ההתייקרויות בשכר ובתשומות השקליות האחרות, ההאטה בשוקי היעד המסורתיים של היצוא הישראלי והתחרות החריפה מול חברות אחרות בעולם - כל אלה פגעו לא מעט ביצוא הישראלי. על-פי נתוני המכון, בשנת 2013 נרשם קיפאון ביצוא והוא עמד על 92.5 מיליארד דולר, ללא שינוי לעומת 2012. אלמלא הגידול שחל ביצוא השירותים המצב היה קשה עוד יותר. תעשיית השירותים קיזזה את הירידה שחלה בייצוא הסחורות. "לא ברור עדיין אם אנו עדים למגמה, או שזה היה קיפאון זמני", מנתח זקס את הנתונים. "מה שברור הוא שהנתונים משקפים את  ההתמודדויות הקשות שעמדו בפני היצואנים הישראלים בשנה זו".

הממשלה יכולה לסייע
כלכלני המכון אופטימיים מעט יותר לגבי שנת 2014 שלדבריהם תהיה השנה הראשונה מזה שלוש שנים בה צפויה התאוששות משמעותית בשיעורי הצמיחה בכלכלות המפותחות המובילות, ובעיקר בארה"ב ובאיחוד האירופי, המהוות כ-60% מהיצוא.

בראיון מיוחד, זקס מדבר על הקשיים שבהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה.

עד כמה שער הדולר מהווה בעיה חמורה ומה בכלל ניתן לעשות בנושא זה?
"שער הדולר החלש הוא אכן אחת הבעיות המרכזיות של היצואנים. המשך התיסוף הריאלי בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות עלול לקזז את ההשפעות החיוביות שצפויות עם המשך ההתאוששות בשוקי היצוא. היחלשות זו שוחקות משמעותית את רווחיות היצואנים ופוגעת בכושר התחרות שלהם. הנושא הועלה במספר פגישות עם האוצר, שמודע לבעיה. אך בהנחה ששער הדולר לא ישתנה נשאלת השאלה כיצד ניתן לסייע ליצואנים במישורים אחרים ואני סבור שהממשלה יכולה לסייע רבות. למשל, בצמצום חסמים רגולטוריים. למשל, בהורדת תעריפי המים והארנונה. למשל, בנושא מכס והחזרי מע"מ מהירים, מה שקשור גם ליכולת לגייס כספים. היא יכולה לסייע גם בהכשרת עובדים, במתן תמריצים לפריפריה וכו' וכו'. במילם אחרות, השקל הוא לא חזות הכל, למרות שהוא מרכזי, והממשלה חייבת לסייע במישורים אחרים כדי לנסות ולקזז את השפעת היחלשות הדולר".

מהן הבעיות הנוספות בהן נתקל היצוא הישראלי?
"אני מודאג מאוד מהדריכה במקום ביצוא. משק שלא צומח הולך אחורה וכמדינה שתלויה לחלוטין ביצוא זהו איתות אזהרה. השקל החזק מקשה על היכולת שלנו להתמודד מול מתחרים והוא מצטרף לקשיים אחרים, כך שאנו נותרים בשוק הגלובלי עם יתרון אחד מרכזי והוא האיכות הטכנולוגית. אז נכון, אנחנו מביאים בשורה של חדשנות לשוק והפער בינינו לבין אחרים הוא גדול, אבל הוא יכול להצטמצם. בינתיים התעשייה המסורתית נשחקת והאתגר הוא כיצד לקדם אותה. אחת הבעיות של היצוא הישראלי היא שהוא ריכוזי מאוד. מספר קטן של חברות גדולות חולשות על מרבית היצוא והחובה שלנו היא לנסות ולסייע למאות חברות קטנות ובינוניות להרחיב את היצוא שלהן לעולם".

אפרופו המימד הטכנולוגי. חלק מהכנסות היצוא נזקף לטובת מכירת חברות הזנק, שעשו בשנה החולפת קפיצת מדרגה גדולה. מה דעתך על כך?
"זה נכון. מכירת ווייז לבדה הביאה לגידול של 8% ביצוא. הלוואי ויהיו לנו עוד וויז. אני חייב לומר שלמרות שהטכנולוגיה יוצאת מאיתנו ואיתה גם חלק מהאנשים, בכל זאת הכסף שמתקבל כאן ממנף חדשנות נוספת. עם זאת, בראייה של שוק העבודה, לפיתוח הטכנולוגי אין השפעה גדולה ואנו חייבים לחזק גם את התעשייה המסורתית".

היצוא לאסיה גדל
רבות דובר על הסטת היצוא לעבר השווקים המתעוררים באסיה, באמל"ט ובמקומות אחרים. עד כמה המהלך הזה נחל הצלחה?
"מדובר במהלך ארוך טווח ולא פשוט שלוקח זמן. צריך לזכור שגם המתחרים שלנו משקיעים מאמצים לא קטנים בחדירה לשווקים הללו. עם זאת, כבר רואים תוצאות בשטח. היצוא לדרום מזרח אסיה, למשל, כבר תופס נתח של 20% מהיצוא הישראלי וזה סימן טוב לבאות. נעשים אצלנו מאמצים אדירים בנושא, כולל מעורבות של משרד רה"מ ביצוא לסין ולאמל"ט. אבל אין ספק שיש עדיין מה לעשות. אני מקווה שקרן השיווק, שלא פעלה ב-2013, תפעל בקרוב ותגדיל את היכולת של חברות להתגבר על חלק מחסמי הכניסה לשווקים באסיה".

מהי התרומה שלכם במכון לקידום היצוא?
"אנו פועלים בשני מישורים. הראשון הוא בהכנה להגעה לשווקים. בתחום זה אנו מספקים כלי ייעוץ רבים, לרבות הדרכה והכשרה בכל התחומים הרלוונטיים - רגולציה, לוגיסטיקה, ואיתור שותפים עסקיים, מפיצים וסוכנים. אנו מספקים עולם שלם של מידע על מחירי השוק, המתחרים ועוד. המישור השני הוא ממוקד עבור ענפים ספציפיים ובמסגרתו אנחנו מייצרים מאות רבות של מפגשים עסקיים ופעולות לקידום המכירות של החברות הישראליות. אם זה בתחום התערוכות ואם זה בתחום המשלחות. בכל מה שנוגע לתערוכות אנו מתמחים בהקמת ביתן ישראלי שלוקח את המותג 'ישראל' ושם אותו בחזית, תחת מעטפת אחת, ומספק את כל כלי השיווק והסיוע ליצואנים, לרבות פגישות שנקבעות מראש בתערוכה עצמה. אין דבר דומה לזה בעולם".

מהו תפקידה של אשרא בעיניך במערך קידום סחר החוץ?
"לביטוח סיכוני סחר חוץ בכלל ולאשרא בפרט יש תפקיד קריטי, במיוחד לאור הניסיון המתמשך שלנו לחדור לשווקים חדשים באסיה ובאפריקה. אשרא היא שחקן חשוב, שמאפשר לישראל להגדיל את החשיפה לשווקים החדשים, ששם טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי. כולם, מרה"מ ועד לאחרון הפקידים, מבינים שסחר החוץ הוא קריטי וישנם מקומות שהם בעלי פוטנציאל, אך גם עתירי סיכון, ולכן האשראי והמימון הם בעלי משמעות יוצאת דופן. היינו רוצים לראות את החשיפה לאסיה ולאפריקה גדלה ואשרא צריכה להיות הכלי של הממשלה בהקשר זה, מבלי צורך להחזיר דיבידנד למדינה. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם אשרא ומנהליה ואנחנו רוצים לראות את אשרא גדולה יותר, חזקה יותר ומסתכנת יותר, תוך שהיא מאפשרת ליותר ויותר חברות ישראליות להיכנס לשוקים מורכבים ולענפים בעלי פוטנציאל כלכלי. עסקאות קמות ונופלות על אשראי ומימון ובשביל זה יש את אשרא".

עבור לתוכן העמוד