ארכיון News@ASHRA

אשרא נמצאת בימים אלה  בתקופה של התארגנות והתחדשות לאור שינויים שחלו בהנהלת החברה ולאור הודעת משרד האוצר על הגדלת ערבות המדינה לאשרא מכ- 2.15 מיליארד דולר לכ- 3.3 מיליארד דולר, תוך פתיחה מחדש של התוכנית לביטוח סיכונים מסחריים. כל זאת, לצד פתיחת תחום ביטוח סיכוני סחר חוץ לתחרות על-ידי הגדלת ערבויות המדינה לחברות הביטוח הפרטיות.

מדובר בשינויים משמעותיים, אשר משפיעים ישירות על פעילות החברה ועל האקלים העסקי בו היא פועלת. לנוכח המצב החדש ולאחר חשיבה שבוצעה בנושא, החליטה החברה לבנות מתווה פעילות לחציון הקרוב על מנת להגדיל את מעורבותה של החברה בסיוע ליצואנים הישראליים.

בין היתר, בכוונתנו להגדיל את החשיפה והמודעות לפעילות החברה על מנת לאפשר ליצואנים למצות את פוטנציאל ביטוח הסיכונים ולאפשר להם להרחיב את פעילות הייצוא בשווקים צומחים, אך בעלי סיכונים עסקיים ופוליטיים.

אנו מצויים בימים אלה בעיצומה של בניית תכנית שיווק ייעודית הכוללת התמקדות בסקטורים ספציפיים. כך למשל, בכוונתנו להתמקד בעסקים בינוניים וקטנים בעלי פוטנציאל לשימוש בפתרונות המימון והביטוח של אשרא.

מוקד פעילות נוסף שלנו יהיה תמיכה בחברות ישראליות הפעילות באמריקה הלטינית וזאת כמענה לתוכנית שיצאה ממשרד ראש הממשלה לעידוד היצוא למדינות אמל"ט בכלל ומדינות "פסיפיק אליינס" בפרט.

כן בכוונתנו להתמקד בחברות קלינטק העוסקות בטיפול במים, מיחזור, אנרגיה חלופית, איכות הסביבה ועוד. חלק לא קטן מחברות אלה נמצא בשלבי פיתוח  מוקדמים של הפעילות העסקית שלהן ויש להן פוטנציאל צמיחה גדול, אך הן סובלות ממחסור במימון. חייבים להדגיש, בהקשר זה, כי תחום איכות הסביבה והקיימות מתפתחים כיום בכל העולם ואשרא יכולה להוות פלטפורמה ליצירת מכשיר שיווקי, אשר יקטין עלויות, יצמצם את הזמן שנדרש לחשיפה וימשוך עניין ציבורי רחב יותר, גם הודות לפעילות הרבה של איגוד ברן בנושא, בו אשרא היא חברה פעילה.

רעיון נוסף אותו אנו בוחנים בימים אלה הוא הקמת בית ספר ליצואנים. הכוונה היא לגבש מערכת תכנים ונושאים רלוונטיים, תוך דגש על הכלים אותם מעמידה אשרא לרשות היצואנים. התכנים יתמקדו בהיבטים השונים הקשורים לנושאי ביטוח ומימון ויועברו באמצעות קורסים, השתלמויות וכנסים ממוקדים לקהל יעד.

עוד על הכוונת שלנו, החזרת מחשבון הפרמיה לאתר החברה. ללקוחות רבים חשוב להבין את סדרי הגודל של הפרמיות שהם יצטרכו לשלם, ומחשבון הפרמיה נועד בדיוק למטרה זו.

החשבת הכללית באוצר הודיעה על כוונתה להגדיל את ערבות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ. צריך להדגיש, כי הגדלה זו הינה הגדלת מסגרת כללית ולא בהכרח מתן פתרון למדינות שבהן יש לחברה חשיפה גבוהה במיוחד. לכן, בכוונתנו להגביר את שיתוף הפעולה עם השוק הפרטי על מנת לנטרל חלק מהסיכון במדינות בהן חשיפת החברה גבוהה. בכך יתאפשר לנו לבטח עסקאות חדשות ולמנף את פעילות החברה במסגרת ערבות המדינה.

אני מקווה שביחד נוכל לקדם את היצוא הישראלי למדינות בעלות פוטנציאל צמיחה ועסקים עם ישראל.

שלכם,

דודי קליין
מנכ"ל בפועל

תספק אישור מיידי לביטוח עסקאות בגין סיכונים מסחריים על-ידי אשרא

תוכנית משותפת של משרדי האוצר והכלכלה, עליה הוכרז לאחרונה,  תסייע ליצואנים בהתמודדות מול סיכונים ומול כשלי שוק, תוך סיוע ליצואנים במימון השקעות בשיווק לחו"ל, הרחבת השווקים לייצוא ויצירת מקורות וכלים להון צמיחה לחברות בינוניות.
התוכנית כוללת הגדלת תקרת המדינה לערבויות סחר חוץ מ-7.5 מיליארד שקלים כיום ל-13.3 מיליארד שקלים, העלאה משמעותית בשיעור הערבויות כאחוז מהתוצר עד לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD - עלייה של כ-70% בטווח של שלוש שנים, אישור מיידי לביטוח עסקאות בגין סיכונים מסחריים על-ידי אשרא, ערבות מדינה לביטוח סחר חוץ לטווח בינוני  ועוד שורה של צעדים להנגשת כלי סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים.
באשרא הביעו סיפוק מהתוכנית החדשה המספקת מענה מיידי לעשרות חברות ישראליות שלא הצליחו בשנה החולפת לקבל בישראל ביטוח סיכונים לעסקאות ייצוא.

כך אומר מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, בראיון מיוחד. זקס מצביע על הקשיים בהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה בעולם 

דקות ספורות לפני הראיון עם עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא, הוא סיים סיור מקיף עם נציגי ענקית המדיה והתוכן, חברת טכניקולור, שמנהליה הגיעו לכאן לביקור עבודה. החברה, שמעסיקה 14 אלף עובדים ברחבי העולם ונהנית משווי שוק של 1.4 מיליארד אירו, נפגשה עם עשרות חברות ישראליות, רובן קטנות ובינוניות, שמתמחות בפיתוח טכנולוגיות מדיה ותוכן, עיבוד תמונה ומדיה דיגיטלית. חלק נכבד מהטכנולוגיה של החברה משולב בתעשיית הקולנוע והיא הודיעה שתקים בארץ מרכז פיתוח. את המפגשים ארגון המכון וזקס מתגאה בחיבור שבין חברת הענק לחברות הישראליות הקטנות: "מדובר בחברות שלעולם לא היו יכולות להגיע לטכניקולור אלמלא הסיוע שלנו. זוהי, בקליפת אגוז, ליבת הפעילות שלנו - לייצר הזדמנויות עסקיות לייצוא עבור החברות הישראליות. בשנת 2013 ארגנו 93 משלחות שבאו לכאן או יצאו מכאן למטרה זאת".

אבל לא הכל ורוד ביצוא הישראלי, כפי שזקס יודע היטב. השקל החזק, ההתייקרויות בשכר ובתשומות השקליות האחרות, ההאטה בשוקי היעד המסורתיים של היצוא הישראלי והתחרות החריפה מול חברות אחרות בעולם - כל אלה פגעו לא מעט ביצוא הישראלי. על-פי נתוני המכון, בשנת 2013 נרשם קיפאון ביצוא והוא עמד על 92.5 מיליארד דולר, ללא שינוי לעומת 2012. אלמלא הגידול שחל ביצוא השירותים המצב היה קשה עוד יותר. תעשיית השירותים קיזזה את הירידה שחלה בייצוא הסחורות. "לא ברור עדיין אם אנו עדים למגמה, או שזה היה קיפאון זמני", מנתח זקס את הנתונים. "מה שברור הוא שהנתונים משקפים את  ההתמודדויות הקשות שעמדו בפני היצואנים הישראלים בשנה זו".

הממשלה יכולה לסייע
כלכלני המכון אופטימיים מעט יותר לגבי שנת 2014 שלדבריהם תהיה השנה הראשונה מזה שלוש שנים בה צפויה התאוששות משמעותית בשיעורי הצמיחה בכלכלות המפותחות המובילות, ובעיקר בארה"ב ובאיחוד האירופי, המהוות כ-60% מהיצוא.

בראיון מיוחד, זקס מדבר על הקשיים שבהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה.

עד כמה שער הדולר מהווה בעיה חמורה ומה בכלל ניתן לעשות בנושא זה?
"שער הדולר החלש הוא אכן אחת הבעיות המרכזיות של היצואנים. המשך התיסוף הריאלי בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות עלול לקזז את ההשפעות החיוביות שצפויות עם המשך ההתאוששות בשוקי היצוא. היחלשות זו שוחקות משמעותית את רווחיות היצואנים ופוגעת בכושר התחרות שלהם. הנושא הועלה במספר פגישות עם האוצר, שמודע לבעיה. אך בהנחה ששער הדולר לא ישתנה נשאלת השאלה כיצד ניתן לסייע ליצואנים במישורים אחרים ואני סבור שהממשלה יכולה לסייע רבות. למשל, בצמצום חסמים רגולטוריים. למשל, בהורדת תעריפי המים והארנונה. למשל, בנושא מכס והחזרי מע"מ מהירים, מה שקשור גם ליכולת לגייס כספים. היא יכולה לסייע גם בהכשרת עובדים, במתן תמריצים לפריפריה וכו' וכו'. במילם אחרות, השקל הוא לא חזות הכל, למרות שהוא מרכזי, והממשלה חייבת לסייע במישורים אחרים כדי לנסות ולקזז את השפעת היחלשות הדולר".

מהן הבעיות הנוספות בהן נתקל היצוא הישראלי?
"אני מודאג מאוד מהדריכה במקום ביצוא. משק שלא צומח הולך אחורה וכמדינה שתלויה לחלוטין ביצוא זהו איתות אזהרה. השקל החזק מקשה על היכולת שלנו להתמודד מול מתחרים והוא מצטרף לקשיים אחרים, כך שאנו נותרים בשוק הגלובלי עם יתרון אחד מרכזי והוא האיכות הטכנולוגית. אז נכון, אנחנו מביאים בשורה של חדשנות לשוק והפער בינינו לבין אחרים הוא גדול, אבל הוא יכול להצטמצם. בינתיים התעשייה המסורתית נשחקת והאתגר הוא כיצד לקדם אותה. אחת הבעיות של היצוא הישראלי היא שהוא ריכוזי מאוד. מספר קטן של חברות גדולות חולשות על מרבית היצוא והחובה שלנו היא לנסות ולסייע למאות חברות קטנות ובינוניות להרחיב את היצוא שלהן לעולם".

אפרופו המימד הטכנולוגי. חלק מהכנסות היצוא נזקף לטובת מכירת חברות הזנק, שעשו בשנה החולפת קפיצת מדרגה גדולה. מה דעתך על כך?
"זה נכון. מכירת ווייז לבדה הביאה לגידול של 8% ביצוא. הלוואי ויהיו לנו עוד וויז. אני חייב לומר שלמרות שהטכנולוגיה יוצאת מאיתנו ואיתה גם חלק מהאנשים, בכל זאת הכסף שמתקבל כאן ממנף חדשנות נוספת. עם זאת, בראייה של שוק העבודה, לפיתוח הטכנולוגי אין השפעה גדולה ואנו חייבים לחזק גם את התעשייה המסורתית".

היצוא לאסיה גדל
רבות דובר על הסטת היצוא לעבר השווקים המתעוררים באסיה, באמל"ט ובמקומות אחרים. עד כמה המהלך הזה נחל הצלחה?
"מדובר במהלך ארוך טווח ולא פשוט שלוקח זמן. צריך לזכור שגם המתחרים שלנו משקיעים מאמצים לא קטנים בחדירה לשווקים הללו. עם זאת, כבר רואים תוצאות בשטח. היצוא לדרום מזרח אסיה, למשל, כבר תופס נתח של 20% מהיצוא הישראלי וזה סימן טוב לבאות. נעשים אצלנו מאמצים אדירים בנושא, כולל מעורבות של משרד רה"מ ביצוא לסין ולאמל"ט. אבל אין ספק שיש עדיין מה לעשות. אני מקווה שקרן השיווק, שלא פעלה ב-2013, תפעל בקרוב ותגדיל את היכולת של חברות להתגבר על חלק מחסמי הכניסה לשווקים באסיה".

מהי התרומה שלכם במכון לקידום היצוא?
"אנו פועלים בשני מישורים. הראשון הוא בהכנה להגעה לשווקים. בתחום זה אנו מספקים כלי ייעוץ רבים, לרבות הדרכה והכשרה בכל התחומים הרלוונטיים - רגולציה, לוגיסטיקה, ואיתור שותפים עסקיים, מפיצים וסוכנים. אנו מספקים עולם שלם של מידע על מחירי השוק, המתחרים ועוד. המישור השני הוא ממוקד עבור ענפים ספציפיים ובמסגרתו אנחנו מייצרים מאות רבות של מפגשים עסקיים ופעולות לקידום המכירות של החברות הישראליות. אם זה בתחום התערוכות ואם זה בתחום המשלחות. בכל מה שנוגע לתערוכות אנו מתמחים בהקמת ביתן ישראלי שלוקח את המותג 'ישראל' ושם אותו בחזית, תחת מעטפת אחת, ומספק את כל כלי השיווק והסיוע ליצואנים, לרבות פגישות שנקבעות מראש בתערוכה עצמה. אין דבר דומה לזה בעולם".

מהו תפקידה של אשרא בעיניך במערך קידום סחר החוץ?
"לביטוח סיכוני סחר חוץ בכלל ולאשרא בפרט יש תפקיד קריטי, במיוחד לאור הניסיון המתמשך שלנו לחדור לשווקים חדשים באסיה ובאפריקה. אשרא היא שחקן חשוב, שמאפשר לישראל להגדיל את החשיפה לשווקים החדשים, ששם טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי. כולם, מרה"מ ועד לאחרון הפקידים, מבינים שסחר החוץ הוא קריטי וישנם מקומות שהם בעלי פוטנציאל, אך גם עתירי סיכון, ולכן האשראי והמימון הם בעלי משמעות יוצאת דופן. היינו רוצים לראות את החשיפה לאסיה ולאפריקה גדלה ואשרא צריכה להיות הכלי של הממשלה בהקשר זה, מבלי צורך להחזיר דיבידנד למדינה. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם אשרא ומנהליה ואנחנו רוצים לראות את אשרא גדולה יותר, חזקה יותר ומסתכנת יותר, תוך שהיא מאפשרת ליותר ויותר חברות ישראליות להיכנס לשוקים מורכבים ולענפים בעלי פוטנציאל כלכלי. עסקאות קמות ונופלות על אשראי ומימון ובשביל זה יש את אשרא".

סיכום נתוני 2013 בפעילות אשרא מעלה, כי סין מובילה בהיקף החשיפה בפוליסות החברה. במהלך שנת 2013 חל גידול קטן בהיקף האישורים העקרוניים שסיפקה החברה והם הסתכמו ב-4.689 מיליארד דולר

במהלך שנת 2013 חל גידול קטן בהיקף האישורים העקרוניים שסיפקה אשרא והם הסתכמו ב-4.689 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר בשנת 2012. כך עולה מסיכום נתוני פעילות החברה לשנת 2013. בשנה זו הונפקו 31 פוליסות בהיקף של 443 מיליון דולר - ירידה לעומת 43 פוליסות בשנת 2012 בהיקף של 652 מיליון דולר. פילוח הפוליסות לפי ענפים מעלה, כי 40% מהן הופנו לפרויקטי תשתית, 40% נוספים למיזמים בתחום הבריאות והיתר נחלק בין ביטחון (9%), חקלאות (9%), מכונות (1%) ותקשורת ותעשייה, עם 0.5% כל אחד. מסיכום הנתונים עולה עוד, כי סין מובילה בהיקף החשיפה לפי מדינות כשאחריה אזרבייג'אן, גאנה, וייטנאם וגאבון.