יוגוסלביה

ב- 28 וב- 29 בינואר אישרו הפרלמנטים של סרביה ומונטנגרו את טיוטת החוקה של האיחוד החדש בין שתי המדינות, המחליפה את ההסדר הנוכחי – הרפובליקה הפדרלית. לפי החוקה החדשה, האיחוד בין סרביה למונטנגרו יהיה איחוד חופשי בין שתי מדינות עצמאיות. האיחוד ינוהל על ידי נשיא ופרלמנט מרכזיים, והמדינות יהיו זכאיות לבצע משאל עם בנושא העצמאות בתום שלוש שנים. ההסכם על האיחוד החדש מהווה תנאי עיקרי לשם קבלת יוגוסלביה למועצה האירופית (Council of Europe).

ב- 6 בינואר, בוטל רשמית מונופול הממשלה על עסקאות פיננסיות, וכל האחריות הועברה לידי הבנקים המסחריים. צעד זה מהווה תנאי של קרן המטבע במסגרת הסכם הלוואה עם יוגוסלביה וצעד חשוב בדרך לכניסתה של יוגוסלביה לאיחוד האירופאי. סגירת ZOP הנה חלק מתוכנית הממשלה למען ביזור ומודרניזציה של התקציב. הבנק המרכזי של יוגוסלביה מעריך, כי סגירת ZOP תגרום לקונסולידציה של המערכות הבנקאיות בסרביה ומונטנגרו מאחר והבנקים החלשים יתקשו להתמודד עם נטל אדמיניסטרטיבי חדש. כמו כן, סגירת ZOP אמור להטיב את היחס של הבנקאים הזרים למערכת הבנקאית ביוגוסלביה. הבנקים הזרים התלוננו בעבר על חוסר יעילות וחוסר שיתוף פעולה מצד ה- ZOP. חשוב לציין, כי בנקים בבעלות זרה מהווים חלק חשוב וגדל במערכת הבנקאית ביוגוסלביה.

ב- 8 בדצמבר התקיים הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בסרביה. כתוצאה ממספר נמוך של מצביעים, בוטלו תוצאות הבחירות. זוהי הפעם השניה בה מתבטלות תוצאות הבחירות לנשיאות. גם בבחירות שהתקיימו באוקטובר התוצאות לא היו קבילות על-פי החוק, שקבע השתתפות של לפחות 50% מהבוחרים לצורך הכרה בתוצאות. לאחר ביטול הבחירות באוקטובר, שינה הפרלמנט הסרבי את החוק, וביטל את סף המינימום של 50% המשתתפים בסיבוב השני, אך לגבי הסיבוב הראשון תנאי זה לא שונה. הכישלון השני של מערכת הבחירות בסרביה עלול להביא לתקופה בת מספר חודשים של חוסר וודאות פוליטית וכלכלית. המשך הרפורמות הכלכליות הדרושות תלוי בתוצאות הבחירות. כמו כן, סרביה אמורה לחתום על הסכם חוקת האיחוד החדש בינה לבין מונטנגרו, ומהלך זה יתבצע רק לאחר סיום מערכות הבחירות בשתי המדינות.

ב-29 בנובמבר, לאחר דחיות רבות, נקבע המבנה העתידי של האיחוד החדש בין סרביה למונטנגרו. הצדדים הסכימו, כי בפעם הראשונה ימונו הנציגים לפרלמנט הפדרלי לתקופה של שנתיים, ולאחר מכן ייבחרו בבחירות ישירות. כעת צפוי ההסכם לעבור אשרור בפרלמנטים של סרביה ומונטנגרו, וכן, בפרלמנט הפדרלי. ההסכמה בנושא מבנה האיחוד תאפשר לשתי המדינות להתחיל בשיחות בנוגע לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן. כמו כן, לאחר אשרור ההסכם, תוכל יוגוסלביה להתחיל במשא ומתן עם האיחוד האירופי בנוגע ל"הסכם ייצוב והתאגדות" (Stabilization and Association Agreement), אשר גובש על-ידי האיחוד האירופי עבור מדינות דרום-מזרח אירופה לשם הכנתן להשתלבות בקהילה האירופית. עד סוף שנת 2002 צפויות סרביה ומונטנגרו להסכים על חוקת האיחוד החדש בניהן. לאחר הסכם בנושא החוקה, תוכל יוגוסלביה לחדש את השיחות עם האיחוד האירופי בנוגע לקבלתה למועצה האירופית (Council of Europe).

ב- 4 בנובמבר, הגיעו להסכמה שתי המפלגות העיקריות בפרלמנט הסרבי: DSS, מפלגת נשיא יוגוסלביה הנוכחי, קוסטוניצה, ו- DOS, מפלגתו של ראש ממשלת סרביה, דג'ינדג'יק. אי הסכמה בין שתי המפלגות הביא למשבר פרלמנטרי ביולי השנה (ראו ידיעה מה- 18 ביוני). בעקבות הפשרה הנוכחית, הפרלמנט הסרבי התכנס מחדש לאחר חודשים של העדר פעילות. ב-5 בנובמבר החליט הפרלמנט של סרביה על ביטול חוק הדורש השתתפות של יותר מ- 50% מהבוחרים בבחירות לנשיאות. הפרלמנט דן בחוק זה בעקבות ביטול תוצאות הבחירות לנשיאות, שהתקיימו באוקטובר 2002, ושבהן השתתפו פחות מ- 50% הבוחרים הדרושים. ביטול חוק זה אפשר לקבוע מועד מוקדם ככל האפשר לבחירות החוזרות, ב – 8 בדצמבר 2002. המשימה הבאה העומדת בפני הפרלמנט, עם חזרתו לפעילות סדירה, הנה אישור הסכם החוקה של האיחוד החדש בין סרביה למונטנגרו.

ב- 7 בנובמבר הודיעה המועצה האירופית (Council of Europe) כי היא משהה את כניסתה של יוגוסלביה כחברה במועצה עד מרץ 2003. זאת, עקב כישלונן של סרביה ומונטנגרו לאשר את הסכם החוקה של האיחוד החדש ביניהן. כלכלת יוגוסלביה תלויה תלות מלאה בסיוע בינלאומי, על כן הידרדרות היחסים בינה לבין הקהילה האירופית עלולה לסכן את ההתאוששות הכלכלית.

עד ה- 8 באוגוסט, אמורות היו סרביה ומונטנגרו לחתום על טיוטת החוקה של האיחוד החדש ,עד עתה ההסכם טרם נחתם. התקדמות משמעותית נראתה בנושאים הכלכליים של ההסדר החדש. ביולי השנה, לאחר שהגיעו להסכמה, חתמו שרי האוצר של סרביה ושל מונטנגרו על תכנית לאיחוד חופשי. תוכנית זו מסכמת כי יהיו בנקים מרכזיים נפרדים ומטבע נפרד לכל מדינה אך עם שוק משותף. כמו כן, השרים הסכימו כי לרשות המרכזית לא יהיו נכסים משלה והיא תהיה מסובסדת על-ידי שתי המדינות לפי הגודל היחסי של התמ"ג. אולם, דיונים בנוגע לצד הפוליטי של ההסכם הגיעו למבוי סתום. גם בסרביה וגם במונטנגרו, חתימת הסכם העקרונות על האיחוד בין שתי המדינות, שנחתם בבלגרד, הביאה לעימותים פוליטיים בין תומכי האיחוד לבין מתנגדיו, וכתוצאה מכך למשבר פוליטי מתמשך בשתי המדינות. בסרביה ארע משבר פוליטי בין נשיא המדינה, התומך בעצמאותה של סרביה, לבין ראש הממשלה הפרו-רפורמי ותומך באיחוד עם מונטנגרו, ובין מפלגותיהם. רפובליקת מונטנגרו נמצאת בשיתוק פוליטי מוחלט מאז חתימת ההסכם בבלגרד, עקב יציאת המפלגות התומכות בעצמאותה של מונטנגרו, מהקואליציה. סרביה ומונטנגרו עומדות בפני בחירות ב-29 בספטמבר וב-6 באוקטובר בהתאמה. למרות מאמצים רבים מצד האיחוד האירופי להביא להסכם בין סרביה למונטנגרו, חוסר יציבות פוליטית בשתי המדינות, עלול לסכן מציאת פתרון לטווח הארוך

סרביה - הבחירות יתקיימו ב-29 בספטמבר בסרביה נקבע מועד בחירות, בהן ייבחר נשיא סרביה חדש. הנשיא הנוכחי מילוטינוביץ - אחרון אנשי מילושביץ שנותר בשלטון, חשוד בביצוע פשעי מלחמה. הבחירות הוקדמו בשלושה חודשים, עקב לחץ בינלאומי להדחת מילוטינוביץ. מונטנגרו – הבחירות יתקיימו ב-6 באוקטובר ב-20 ביולי קבע נשיא מונטנגרו את מועד הבחירות החדש. הבחירות הוקדמו עקב המשבר בדיונים על עצמאות מדינת מונטנגרו. המשבר ארע על רקע אי-הסכמה של הכוחות הפוליטיים התומכים באיחוד פדרלי עם סרביה לבין אלה המתנגדים לו. המפלגה של הנשיא תומכת בעצמאות מדינת מונטנגרו.

התקדמות הרפורמות ביוגוסלביה שוב בסימן שאלה כתוצאה מחוסר יציבות בתוך הקואליציה. המשבר הפוליטי החדש נובע מסכסוך בין נשיא יוגוסלביה וודג'ילב קוסטוניצה (Vojislav Kostunica) לבין ראש ממשלת סרביה, זוראן דג'ינדג'יק (Zoran Djindjic). מפלגות שני האישים הן העיקריות בקואליציה. המשבר בא בעקבות החלטת חברי מפלגתו של דג'ינדג'יק (DS) להחליף 21 חברי פרלמנט, השייכים למפלגתו של קוסטוניצה ((DSS, בחברי מפלגות קואליציוניות אחרות, בעקבות הטענה שחברי ה-DSS אינם נוכחים בישיבות הפרלמנט. החלטה זו גרמה להתפטרות מתוך מחאה של כל 45 חברי ה-DSS מהפרלמנט. בלי תמיכתה של DSS לקואליציה רוב קטן מאוד בפרלמנט. בתגובה להאשמות מצד תומכי קוסטוניצה, מדגיש דג'ינדג'יק, כי אין אפשרות להתקדם בתהליך רפורמות בלי תמיכה מצד הפרלמנט

ב – 31 במאי הצביע הפרלמנט של יוגוסלביה ברוב מוחץ בעד תוכנית שמירת האיחוד בין סרביה למונטנגרו (ראה מהדורה מ – 17.6.2001). אשרור משלושת הפרלמנטים יאפשר הקמת וועדה אשר תכונן חוקה חדשה. אנליסטים, דיפלומטים ופוליטיקאים צופים משא ומתן קשה לאור הפירושים השונים של החוקה. על פי תוכנית הצפויה להתבצע עד סוף שנת 2002, סרביה ומונטנגרו יהפכו לשתי מדינות סמי- עצמאיות עם כלכלות משלהן, מטבע משלהן ומסגרת תרבותית משלהן. ענייני חוץ ובטחון ותחום הנשיאות יישארו בידי המוסדות הפדרליים. השם של יוגוסלביה יוחלף ל –"סרביה ומונטנגרו". האיחוד האירופאי הפעיל לחץ רב על שתי המדינות על מנת להשיג את הסכמתן בנושא שמירת האיחוד. מציאת פתרון מהיר לסטטוס מדינת יוגוסלביה הנה הכרחית למשיכת השקעות ושמירת היציבות, הן ביוגוסלביה והן באזור.

ב- 22 במאי הודיעה ארה"ב על חידוש מתן סיוע ליוגוסלביה שהוקפא בתחילת אפריל . (ראה מהדורה מ- 9/4/2002). החלטה זו התקבלה לאחר שיוגוסלביה עמדה בדרישות בית הדין הבינלאומי המיוחד לפשעי מלחמה של יוגוסלביה. מעבר לאישור העברת ה- 40 מליון דולר בסיוע ישיר, ארה"ב צפויה לחדש את תמיכתה דרך קרן המטבע והבנק העולמי במתן הלוואות נוספות ליוגוסלביה.

קרן המטבע אישרה משיכה מיידית של 64 מליון דולר על ידי יוגוסלביה במסגרת תוכנית הלוואות שהסתיימה ב - 13 במאי. באותו יום אישרה מועצת המנהלים של הקרן הסכם הלוואה נוסף בסך 829 מליון דולר כתמיכה לתוכנית הכלכלית של יוגוסלביה לשנים 2002- 2005. בדיקת הקרן מראה שממשלת יוגוסלביה הצליחה לייצב את הכלכלה, לחזק את האמון במטבע והתחילה בבניית התשתיות המוסדיות. בנוסף, הסכמי פריסת החובות שנחתמו עם הבנק העולמי ונושי מועדון פריס תרמו לחידוש מתן הלוואותיהם, דבר הצפוי לשפר באופן משמעותי את מצב הנזילות של המדינה. אולם, מציינת הקרן כי המצב הכלכלי ביוגוסלביה נשאר קשה בעקבות אי כושר פירעון במגזר העסקי; מגזר בנקאי חלש; מגזר ציבורי רחב, חסר יעילות ותשתיות הרוסות. התוצר הלאומי מגיע ל - 50% בלבד מרמתו בשנת 1989. רמת האינפלציה נמצאת במגמת ירידה אולם נשארת גבוהה (40% בסוף שנת 2001 והצפי הוא ל - 20% בסוף שנת 2002). הגירעון התקציבי (5.7% מהתמ"ג השנה) ימומן ברובו על ידי מענקים חיצוניים, הלוואות בתנאי סיוע והכנסות מההפרטות. הגירעון בחשבון השוטף גבוה אף הוא (מעל 10% מהתמ"ג) וימומן על ידי הכנסות ממענקים, הלוואות בתנאי סיוע והשקעות זרות ישירות. המשך התמיכה הפיננסית הבינלאומית נחוץ על מנת לאפשר לממשלת יוגוסלביה לדבוק במדיניות הרפורמות תוך שמירה על יציבות חברתית.

בשל אי הסגרת פושעי מלחמה על ידי יוגוסלביה , החליטה ארה"ב, בתחילת אפריל, לדחות את תשלומי הסיוע בסך 40 מליון דולר למדינה. בניגוד להחלטתה של ארה"ב, האיחוד האירופי החליט להמשיך את הסיוע הכלכלי שהוא נותן ליוגוסלביה ללא תנאים או זמנים. כמו כן, ארה"ב הודיעה שתפסיק את תמיכתה ביוגוסלביה דרך ארגונים כגון קרן המטבע. החלטה זו שמה בסימן שאלה את האישור הפורמלי של קרן המטבע על הסכם הלוואה תלת שנתי בסך 800 מיליון דולר המתוכנן לחודש מאי 2002. הסכם זה הנו חיוני ליוגוסלביה משום שהוא יאפשר לה לגייס סכומים נוספים ומהווה תנאי למחיקת 65% מהחובות על ידי מועדון פריס. על מנת למנוע את הפסקת הסיוע מארה"ב, הממשלה היוגוסלבית הביאה לאישור הפרלמנט חוק שיתוף פעולה עם בית-הדין הבינלאומי של האג המאפשר לממשלה להסגיר את החשודים. החלטת הפרלמנט צפויה להתקבל ב- 8 באפריל 2002.

ב- 3 בינואר ממשלת יוגוסלביה החליטה להכריז על סגירת ארבעה בנקים: Beobanka, Investbanka, Jugobanka and Beogradska Banka. חלקם של בנקים אלה במערכת הבנקאית הסרבית מוערך בכ- 15%. על פי הסוכנות לשיקום הבנקים ביוגוסלביה, עלות הבראת ארבע הבנקים הייתה מגיעה לכשליש מתמ"ג המדינה. ההחלטה להכריז על הבנקים האלה כחדלות פירעון באה כתוצאה מגודל חובות אבודים בסך של 3.5 מיליארד מרקים גרמניים (כ- 1.59 מיליארד דולר) ומחוסר יכולת הממשלה להמשיך ולכסות את ההפסדים. על מנת להגביל את המחאה הציבורית, הוחלט שהמפקידים המקומיים יקבלו את מלוא כספם: חשבונותיהם יועברו ל- Postal Savings Office והמפקידים יוכלו למשוך את כספיהם החל מ- 10 לינואר. כמו כן הוחלט להעסיק שוב כמחצית מה- 8,500 עובדים שפוטרו. למטרה זו דובר על הקמה מחדש של 4 ישויות בעתיד הקרוב. הנושים הזרים אשר נתנו הלוואות בסך של 1.7 מיליארד דולר לחברות היוגוסלביות באמצעות בנקים אלו, צופים הפסדים כבדים בהעדר ערבות המדינה. בין הנושים הקבוצה היוונית Mytilineos (מטלורגיה והנדנסה) והקבוצה האיטלקית Fiat. על פי הבנק העולמי, מספר הבנקים הבעייתיים מגיע ל- 28. השלמת הרה-ארגון של המגזר הבנקאי עדיין רחוקה.

ב 20 בדצמבר נחתם הסכם סיוע בסך 45 מיליון דולר בין יוגוסלביה לאיחוד האירופי, מתוכם 24.5 מיליון דולר מיועדים לשיפור מערכת האנרגיה ו 4.5 מיליון דולר מיועדים לשיפור שירותי הבריאות. יתרת הסכום מיועדת לפיתוח אזור פרסבו הדרומי הגובל בקוסבו. חלקו הראשון של הסיוע בסך 135 מיליון דולר יועד למערכת האנרגיה , הבריאות , חקלאות ופיתוח מפעלים סרביים. 

ב 18 בדצמבר הגיעו הבנק העולמי וממשלת יוגוסלביה להסכם פריסת חובות בסך 1.9 מיליארד דולר,סכום זה יתפרס על פני 30 שנה, מתוכם 3 שנות חסד.

הבנק העולמי אישר את ההלוואה המיועדת לתמוך בתקציב הממשלה. ההלוואה מיועדת לממן עבודות ציבוריות, פרויקטים בתחום האנרגיה, ותוכניות רווחה. מתן ההלוואה נחשב כצעד נוסף בדרך לשיקום הכלכלה היוגוסלבית אחרי הסכם מחיקת חובות שהושג עם מועדון פריס (ראה מהדורת ה - 27 בנובמבר). אולם, הצעד הבא, שהוא השגת הסכם הלוואה עם קרן המטבע עד לחודש מרץ 2002, נחשב למבחן משמעותי יותר בדרכה של יוגוסלביה לשיקום כלכלתה . 

ליוגוסלביה חוב כבד המסתכם בכ- 12 מיליארד דולר, מתוכם 4.5 מיליארד דולר לנושי מועדון פריס. ההסכם התלת שנתי שנחתם עם קרן המטבע ביוני 2001 אפשר ליוגוסלביה לפנות לנושיה מהמועדון. ב- 16 בנובמבר הסכים המועדון להסדר חובות, לפיו ימחקו עד 3 מיליארד דולר מתוך ה- 4.5 מיליארד, כלל החוב של יוגוסלביה לנושים הציבוריים (כלל החוב החיצוני של יוגוסלביה מוערך בכ – 12 מיליארד דולר). החובות הזכאים להסדר, נובעים מהתחייבויות חוזיות שנחתמו לפני ה – 20 בנובמבר 2001 . להסכם שלושה שלבים: 1. הקפאה מיידית של כל החובות הכלולים בהסכם. 2. במרץ 2002, יימחקו 51% מהחוב במונחי ערך נוכחי נקי והיתרה תשולם במשך 22 שנה, מהן 6 שנות חסד. שלב זה מותנה בחתימת הסכם תלת שנתי חדש עם הקרן. 3. במרץ 2005 יימחקו 15% נוספים מהחוב בתנאי ערך נוכחי נקי. שלב זה מותנה אף הוא בהשלמת ההסכם עם קרן המטבע ובניסיון חיובי של תשלומי חוב. בין מרץ 2002 למרץ 2005 צפויים התשלומים על החוב לנושי מועדון פריס, לרדת מתחת ל- 100 מיליון דולר לשנה. יוגוסלביה התחייבה להגיע להסדרי תשלום דומים עם נושיה שאינם שייכים למועדון פריס. 

התקדמות מסוימת חלה הודות לרצון הפוליטי למצוא פתרון "שקט" ליחסים המתוחים בין שתי הרפובליקות של הפדרציה של יוגוסלביה. על פי דברי ראש ממשלת סרביה, זורן ג'ינג'יק, יש להחליט ולבחור בין מדינה משותפת המתבססת על "יסודות תקינים" או על "פרידה מתורבתת". ממשלת מונטנגרו החליטה לקיים משאל עם על עצמאותה של מונטנגרו במרץ 2002. 

ב- 30 ביוני 2001, לאחר הסגרת נשיא יוגוסלביה לשעבר, סלובודן מילושביץ, לבית הדין הבינלאומי של האג, , התקיימה ועידה של המדינות התורמות. במהלך הועידה הבטיחו התורמים סיוע בסך 1.28 מיליארד דולר. הבנק העולמי והוועדה האירופית European commission)) הודיעו שהכל יעשה על מנת לשלם את הקרנות במהירות, זאת למרות חששות מאי היציבות הפוליטית ביוגוסלביה. כמחצית הסכום צפוי להשתלם ב- 6 החודשים הקרובים, כתמיכה בתקציב. עדיפות תינתן למימון התוכניות לסיוע חברתי, על מנת להקל את השפעות הרפורמות על השכבות החלשות. תוכנית הרפורמות של יוגוסלביה הנה מקיפה וכוללת הפרטות, רה ארגון במגזר הבנקאי, מודרניזציה של תשתיות האנרגיה וההובלה, ופיתוח המגזר הפרטי. על פי סגן ראש ממשלת יוגוסלביה, המדינה זקוקה לששה חודשים של יציבות פוליטית על מנת להתחיל ברפורמות, לסיוע של 3 מיליארד דולר נוספים במהלך ארבע השנים הבאות על מנת להשלים את המעבר הכלכלי והפוליטי ובהקלה ניכרת של החוב החיצוני אשר מסתכם ב- 12.2 מיליארד דולר (80% מהתמ"ג). 

קרן המטבע אישרה הלוואה בסך 249 מיליון דולר לתקופה שבין יוני 2001 למרץ 2002 כתמיכה לתוכנית הכלכלית של הממשלה. ההלוואה תשולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים של 62 מיליון דולר כל אחד, שהראשון בהם מיידי. שאר התשלומים מותנים בממצאים רבעוניים של קרן המטבע לגבי עמידת המדינה בתוכנית. קרן המטבע שיבחה את הקצב המהיר ואת מחויבות הממשלה במשימת השיקום הכלכלי של יוגוסלביה. עם זאת, קיים צורך להתקדמות מהירה ברה ארגון של המגזרים הבנקאי והעסקי, בשיפור המשמעת הפיננסית ובאיזון התקציב. ליוגוסלביה צורך ברשת ביטחון חברתית מתאימה על מנת להמשיך ולקבל תמיכה רחבה ברפורמות. קרן המטבע הדגישה את תפקידם החשוב של הנושים והתורמים הבינלאומיים בתמיכה לתהליך השיקום של יוגוסלביה. הקרן אף הדגיש שעמידת יוגוסלביה בהחזרי חובותיה מותנית בהקלת חובות בתנאי סיוע על ידי הנושים הבילטרליים. 

ב- 8 במאי 2001 קבע הבנק העולמי שיוגוסלביה עומדת בתנאים הדרושים על מנת להתקבל כחברה. זאת למרות חוב של יוגוסלביה בסך כ- 1.7 מיליארד דולר לארגון. הבנק הסכים לתוכנית סילוק של חוב זה ואישר זכאות זמנית של יוגוסלביה לאשראי בתנאי IDA לתקופה של 3 שנים.

נגיד הבנק המרכזי קרא למדינות התורמות שלא להתנות את מתן הסיוע מחשש כי כל דחיה נוספת עלולה לפגוע בהמשך ההתקדמות במעבר לכלכלת שוק. בעקבות הסרת פיקוח הממשלה ממחירי החשמל ומוצרים ושירותים אחרים החלו שביתות מחאה. בהעדר סיוע בהקדם האפשרי, קיים חשש כי תגבר ההתנגדות לרפורמות. הנגיד ציין את מהירות התחלת יישום הרפורמות. אומצה מדיניות שער חליפין נייד והוסר פיקוח ממחירי מוצרים רבים. כמו כן, הממשלה הפדרלית הגישה ב- 27 במרץ הצעת חוק המיועד להביא את מדיניות סחר החוץ לזו המקובלת באיחוד האירופי. הרפורמות הבאות מכוונות למגזר הבנקאי ולהפרטת החברות הציבוריות. עד כה, מעריך הנגיד, כי המדינה הוציאה כ- 125 מ' דולר, ברובם לשם מימון יבוא חשמל בחודשי החורף. סכום זה מהווה כחצי מסך הסיוע שקבלה יוגוסלביה מאז הדחת הנשיא מילוסביץ. צורכי המימון השוטף לשנת 2001 עומדים על 600 מ'$ נוספים. 315 מ'$ ישולמו במסגרת הלוואות קרן המטבע והבנק העולמי. כ- 179 מ'$ הובטחו על ידי האיחוד האירופי, אולם הכסף לא צפוי להגיע לפני הסתיו. לכן, קיים פער של ששה חודשים במקורות מימון. ליוגוסלביה יתרות מט"ח של 580 מ'$ המהוות פחות משני חודשי יבוא. יוגוסלביה מצפה לקבל הבטחה לקבלת מיליארד דולר נוספים במסגרת וועידת הממשלות התורמות המתוכננת למאי-יוני השנה. אולם, סכומים אלו מיועדים להשקעות ארוכות טווח בתשתיות. 

במטרה להקל על המצב הקריטי של יוגוסלביה הבטיח נשיא הבנק האירופאי לשיקום ולפתוח חבילת סיוע לתמיכה ישירה במפעלים קטנים ובינוניים. סיוע זה יהיה זמין מסוף מרץ. כמו כן, תועמד לרשות יוגוסלביה עד סוף הקיץ חבילת סיוע נוספת למימון המגזר הבנקאי ושש חברות יצוא רווחיות אשר זקוקות להון. חבילת סיוע שלישית תועבר לשם החייאת מגזרי החשמל והתעופה.