פעילות אשרא

אשרא נמצאת בימים אלה  בתקופה של התארגנות והתחדשות לאור שינויים שחלו בהנהלת החברה ולאור הודעת משרד האוצר על הגדלת ערבות המדינה לאשרא מכ- 2.15 מיליארד דולר לכ- 3.3 מיליארד דולר, תוך פתיחה מחדש של התוכנית לביטוח סיכונים מסחריים. כל זאת, לצד פתיחת תחום ביטוח סיכוני סחר חוץ לתחרות על-ידי הגדלת ערבויות המדינה לחברות הביטוח הפרטיות.

מדובר בשינויים משמעותיים, אשר משפיעים ישירות על פעילות החברה ועל האקלים העסקי בו היא פועלת. לנוכח המצב החדש ולאחר חשיבה שבוצעה בנושא, החליטה החברה לבנות מתווה פעילות לחציון הקרוב על מנת להגדיל את מעורבותה של החברה בסיוע ליצואנים הישראליים.

בין היתר, בכוונתנו להגדיל את החשיפה והמודעות לפעילות החברה על מנת לאפשר ליצואנים למצות את פוטנציאל ביטוח הסיכונים ולאפשר להם להרחיב את פעילות הייצוא בשווקים צומחים, אך בעלי סיכונים עסקיים ופוליטיים.

אנו מצויים בימים אלה בעיצומה של בניית תכנית שיווק ייעודית הכוללת התמקדות בסקטורים ספציפיים. כך למשל, בכוונתנו להתמקד בעסקים בינוניים וקטנים בעלי פוטנציאל לשימוש בפתרונות המימון והביטוח של אשרא.

מוקד פעילות נוסף שלנו יהיה תמיכה בחברות ישראליות הפעילות באמריקה הלטינית וזאת כמענה לתוכנית שיצאה ממשרד ראש הממשלה לעידוד היצוא למדינות אמל"ט בכלל ומדינות "פסיפיק אליינס" בפרט.

כן בכוונתנו להתמקד בחברות קלינטק העוסקות בטיפול במים, מיחזור, אנרגיה חלופית, איכות הסביבה ועוד. חלק לא קטן מחברות אלה נמצא בשלבי פיתוח  מוקדמים של הפעילות העסקית שלהן ויש להן פוטנציאל צמיחה גדול, אך הן סובלות ממחסור במימון. חייבים להדגיש, בהקשר זה, כי תחום איכות הסביבה והקיימות מתפתחים כיום בכל העולם ואשרא יכולה להוות פלטפורמה ליצירת מכשיר שיווקי, אשר יקטין עלויות, יצמצם את הזמן שנדרש לחשיפה וימשוך עניין ציבורי רחב יותר, גם הודות לפעילות הרבה של איגוד ברן בנושא, בו אשרא היא חברה פעילה.

רעיון נוסף אותו אנו בוחנים בימים אלה הוא הקמת בית ספר ליצואנים. הכוונה היא לגבש מערכת תכנים ונושאים רלוונטיים, תוך דגש על הכלים אותם מעמידה אשרא לרשות היצואנים. התכנים יתמקדו בהיבטים השונים הקשורים לנושאי ביטוח ומימון ויועברו באמצעות קורסים, השתלמויות וכנסים ממוקדים לקהל יעד.

עוד על הכוונת שלנו, החזרת מחשבון הפרמיה לאתר החברה. ללקוחות רבים חשוב להבין את סדרי הגודל של הפרמיות שהם יצטרכו לשלם, ומחשבון הפרמיה נועד בדיוק למטרה זו.

החשבת הכללית באוצר הודיעה על כוונתה להגדיל את ערבות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ. צריך להדגיש, כי הגדלה זו הינה הגדלת מסגרת כללית ולא בהכרח מתן פתרון למדינות שבהן יש לחברה חשיפה גבוהה במיוחד. לכן, בכוונתנו להגביר את שיתוף הפעולה עם השוק הפרטי על מנת לנטרל חלק מהסיכון במדינות בהן חשיפת החברה גבוהה. בכך יתאפשר לנו לבטח עסקאות חדשות ולמנף את פעילות החברה במסגרת ערבות המדינה.

אני מקווה שביחד נוכל לקדם את היצוא הישראלי למדינות בעלות פוטנציאל צמיחה ועסקים עם ישראל.

שלכם,

דודי קליין
מנכ"ל בפועל

תספק אישור מיידי לביטוח עסקאות בגין סיכונים מסחריים על-ידי אשרא

תוכנית משותפת של משרדי האוצר והכלכלה, עליה הוכרז לאחרונה,  תסייע ליצואנים בהתמודדות מול סיכונים ומול כשלי שוק, תוך סיוע ליצואנים במימון השקעות בשיווק לחו"ל, הרחבת השווקים לייצוא ויצירת מקורות וכלים להון צמיחה לחברות בינוניות.
התוכנית כוללת הגדלת תקרת המדינה לערבויות סחר חוץ מ-7.5 מיליארד שקלים כיום ל-13.3 מיליארד שקלים, העלאה משמעותית בשיעור הערבויות כאחוז מהתוצר עד לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD - עלייה של כ-70% בטווח של שלוש שנים, אישור מיידי לביטוח עסקאות בגין סיכונים מסחריים על-ידי אשרא, ערבות מדינה לביטוח סחר חוץ לטווח בינוני  ועוד שורה של צעדים להנגשת כלי סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים.
באשרא הביעו סיפוק מהתוכנית החדשה המספקת מענה מיידי לעשרות חברות ישראליות שלא הצליחו בשנה החולפת לקבל בישראל ביטוח סיכונים לעסקאות ייצוא.

כך אומר מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, בראיון מיוחד. זקס מצביע על הקשיים בהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה בעולם 

דקות ספורות לפני הראיון עם עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא, הוא סיים סיור מקיף עם נציגי ענקית המדיה והתוכן, חברת טכניקולור, שמנהליה הגיעו לכאן לביקור עבודה. החברה, שמעסיקה 14 אלף עובדים ברחבי העולם ונהנית משווי שוק של 1.4 מיליארד אירו, נפגשה עם עשרות חברות ישראליות, רובן קטנות ובינוניות, שמתמחות בפיתוח טכנולוגיות מדיה ותוכן, עיבוד תמונה ומדיה דיגיטלית. חלק נכבד מהטכנולוגיה של החברה משולב בתעשיית הקולנוע והיא הודיעה שתקים בארץ מרכז פיתוח. את המפגשים ארגון המכון וזקס מתגאה בחיבור שבין חברת הענק לחברות הישראליות הקטנות: "מדובר בחברות שלעולם לא היו יכולות להגיע לטכניקולור אלמלא הסיוע שלנו. זוהי, בקליפת אגוז, ליבת הפעילות שלנו - לייצר הזדמנויות עסקיות לייצוא עבור החברות הישראליות. בשנת 2013 ארגנו 93 משלחות שבאו לכאן או יצאו מכאן למטרה זאת".

אבל לא הכל ורוד ביצוא הישראלי, כפי שזקס יודע היטב. השקל החזק, ההתייקרויות בשכר ובתשומות השקליות האחרות, ההאטה בשוקי היעד המסורתיים של היצוא הישראלי והתחרות החריפה מול חברות אחרות בעולם - כל אלה פגעו לא מעט ביצוא הישראלי. על-פי נתוני המכון, בשנת 2013 נרשם קיפאון ביצוא והוא עמד על 92.5 מיליארד דולר, ללא שינוי לעומת 2012. אלמלא הגידול שחל ביצוא השירותים המצב היה קשה עוד יותר. תעשיית השירותים קיזזה את הירידה שחלה בייצוא הסחורות. "לא ברור עדיין אם אנו עדים למגמה, או שזה היה קיפאון זמני", מנתח זקס את הנתונים. "מה שברור הוא שהנתונים משקפים את  ההתמודדויות הקשות שעמדו בפני היצואנים הישראלים בשנה זו".

הממשלה יכולה לסייע
כלכלני המכון אופטימיים מעט יותר לגבי שנת 2014 שלדבריהם תהיה השנה הראשונה מזה שלוש שנים בה צפויה התאוששות משמעותית בשיעורי הצמיחה בכלכלות המפותחות המובילות, ובעיקר בארה"ב ובאיחוד האירופי, המהוות כ-60% מהיצוא.

בראיון מיוחד, זקס מדבר על הקשיים שבהם נתון היצוא הישראלי, מדבר על יתרון החדשנות בשווקים הגלובליים וקורא להקל על התעשייה בתחומים שונים כדי להגדיל את כושר התחרות שלה.

עד כמה שער הדולר מהווה בעיה חמורה ומה בכלל ניתן לעשות בנושא זה?
"שער הדולר החלש הוא אכן אחת הבעיות המרכזיות של היצואנים. המשך התיסוף הריאלי בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות עלול לקזז את ההשפעות החיוביות שצפויות עם המשך ההתאוששות בשוקי היצוא. היחלשות זו שוחקות משמעותית את רווחיות היצואנים ופוגעת בכושר התחרות שלהם. הנושא הועלה במספר פגישות עם האוצר, שמודע לבעיה. אך בהנחה ששער הדולר לא ישתנה נשאלת השאלה כיצד ניתן לסייע ליצואנים במישורים אחרים ואני סבור שהממשלה יכולה לסייע רבות. למשל, בצמצום חסמים רגולטוריים. למשל, בהורדת תעריפי המים והארנונה. למשל, בנושא מכס והחזרי מע"מ מהירים, מה שקשור גם ליכולת לגייס כספים. היא יכולה לסייע גם בהכשרת עובדים, במתן תמריצים לפריפריה וכו' וכו'. במילם אחרות, השקל הוא לא חזות הכל, למרות שהוא מרכזי, והממשלה חייבת לסייע במישורים אחרים כדי לנסות ולקזז את השפעת היחלשות הדולר".

מהן הבעיות הנוספות בהן נתקל היצוא הישראלי?
"אני מודאג מאוד מהדריכה במקום ביצוא. משק שלא צומח הולך אחורה וכמדינה שתלויה לחלוטין ביצוא זהו איתות אזהרה. השקל החזק מקשה על היכולת שלנו להתמודד מול מתחרים והוא מצטרף לקשיים אחרים, כך שאנו נותרים בשוק הגלובלי עם יתרון אחד מרכזי והוא האיכות הטכנולוגית. אז נכון, אנחנו מביאים בשורה של חדשנות לשוק והפער בינינו לבין אחרים הוא גדול, אבל הוא יכול להצטמצם. בינתיים התעשייה המסורתית נשחקת והאתגר הוא כיצד לקדם אותה. אחת הבעיות של היצוא הישראלי היא שהוא ריכוזי מאוד. מספר קטן של חברות גדולות חולשות על מרבית היצוא והחובה שלנו היא לנסות ולסייע למאות חברות קטנות ובינוניות להרחיב את היצוא שלהן לעולם".

אפרופו המימד הטכנולוגי. חלק מהכנסות היצוא נזקף לטובת מכירת חברות הזנק, שעשו בשנה החולפת קפיצת מדרגה גדולה. מה דעתך על כך?
"זה נכון. מכירת ווייז לבדה הביאה לגידול של 8% ביצוא. הלוואי ויהיו לנו עוד וויז. אני חייב לומר שלמרות שהטכנולוגיה יוצאת מאיתנו ואיתה גם חלק מהאנשים, בכל זאת הכסף שמתקבל כאן ממנף חדשנות נוספת. עם זאת, בראייה של שוק העבודה, לפיתוח הטכנולוגי אין השפעה גדולה ואנו חייבים לחזק גם את התעשייה המסורתית".

היצוא לאסיה גדל
רבות דובר על הסטת היצוא לעבר השווקים המתעוררים באסיה, באמל"ט ובמקומות אחרים. עד כמה המהלך הזה נחל הצלחה?
"מדובר במהלך ארוך טווח ולא פשוט שלוקח זמן. צריך לזכור שגם המתחרים שלנו משקיעים מאמצים לא קטנים בחדירה לשווקים הללו. עם זאת, כבר רואים תוצאות בשטח. היצוא לדרום מזרח אסיה, למשל, כבר תופס נתח של 20% מהיצוא הישראלי וזה סימן טוב לבאות. נעשים אצלנו מאמצים אדירים בנושא, כולל מעורבות של משרד רה"מ ביצוא לסין ולאמל"ט. אבל אין ספק שיש עדיין מה לעשות. אני מקווה שקרן השיווק, שלא פעלה ב-2013, תפעל בקרוב ותגדיל את היכולת של חברות להתגבר על חלק מחסמי הכניסה לשווקים באסיה".

מהי התרומה שלכם במכון לקידום היצוא?
"אנו פועלים בשני מישורים. הראשון הוא בהכנה להגעה לשווקים. בתחום זה אנו מספקים כלי ייעוץ רבים, לרבות הדרכה והכשרה בכל התחומים הרלוונטיים - רגולציה, לוגיסטיקה, ואיתור שותפים עסקיים, מפיצים וסוכנים. אנו מספקים עולם שלם של מידע על מחירי השוק, המתחרים ועוד. המישור השני הוא ממוקד עבור ענפים ספציפיים ובמסגרתו אנחנו מייצרים מאות רבות של מפגשים עסקיים ופעולות לקידום המכירות של החברות הישראליות. אם זה בתחום התערוכות ואם זה בתחום המשלחות. בכל מה שנוגע לתערוכות אנו מתמחים בהקמת ביתן ישראלי שלוקח את המותג 'ישראל' ושם אותו בחזית, תחת מעטפת אחת, ומספק את כל כלי השיווק והסיוע ליצואנים, לרבות פגישות שנקבעות מראש בתערוכה עצמה. אין דבר דומה לזה בעולם".

מהו תפקידה של אשרא בעיניך במערך קידום סחר החוץ?
"לביטוח סיכוני סחר חוץ בכלל ולאשרא בפרט יש תפקיד קריטי, במיוחד לאור הניסיון המתמשך שלנו לחדור לשווקים חדשים באסיה ובאפריקה. אשרא היא שחקן חשוב, שמאפשר לישראל להגדיל את החשיפה לשווקים החדשים, ששם טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי. כולם, מרה"מ ועד לאחרון הפקידים, מבינים שסחר החוץ הוא קריטי וישנם מקומות שהם בעלי פוטנציאל, אך גם עתירי סיכון, ולכן האשראי והמימון הם בעלי משמעות יוצאת דופן. היינו רוצים לראות את החשיפה לאסיה ולאפריקה גדלה ואשרא צריכה להיות הכלי של הממשלה בהקשר זה, מבלי צורך להחזיר דיבידנד למדינה. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם אשרא ומנהליה ואנחנו רוצים לראות את אשרא גדולה יותר, חזקה יותר ומסתכנת יותר, תוך שהיא מאפשרת ליותר ויותר חברות ישראליות להיכנס לשוקים מורכבים ולענפים בעלי פוטנציאל כלכלי. עסקאות קמות ונופלות על אשראי ומימון ובשביל זה יש את אשרא".

סיכום נתוני 2013 בפעילות אשרא מעלה, כי סין מובילה בהיקף החשיפה בפוליסות החברה. במהלך שנת 2013 חל גידול קטן בהיקף האישורים העקרוניים שסיפקה החברה והם הסתכמו ב-4.689 מיליארד דולר

במהלך שנת 2013 חל גידול קטן בהיקף האישורים העקרוניים שסיפקה אשרא והם הסתכמו ב-4.689 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד דולר בשנת 2012. כך עולה מסיכום נתוני פעילות החברה לשנת 2013. בשנה זו הונפקו 31 פוליסות בהיקף של 443 מיליון דולר - ירידה לעומת 43 פוליסות בשנת 2012 בהיקף של 652 מיליון דולר. פילוח הפוליסות לפי ענפים מעלה, כי 40% מהן הופנו לפרויקטי תשתית, 40% נוספים למיזמים בתחום הבריאות והיתר נחלק בין ביטחון (9%), חקלאות (9%), מכונות (1%) ותקשורת ותעשייה, עם 0.5% כל אחד. מסיכום הנתונים עולה עוד, כי סין מובילה בהיקף החשיפה לפי מדינות כשאחריה אזרבייג'אן, גאנה, וייטנאם וגאבון.

עם סיום עונת החופשות-חגים הארוכה אנו נערכים ליישורת האחרונה של שנת 2013. ברקע נתונים לא מעודדים על ירידה ביצוא, תוך האטה מסויימת בפעילות המשק בכלל.

נסיגה זו ביצוא הינה תוצאה של ביקושים ממותנים בשוקי היעד של היצוא הישראלי, לצד שחיקה מתמשכת ברווחיות ובכושר התחרות של היצואנים, בעיקר בשל התחזקות השקל אל מול הדולר. הדבר מחייב את הממשלה לנקוט בשורה של צעדים לעידוד היצוא, תוך הסרת חסמים והפעלת תמריצים. יש צורך בפעילות ממשלתית אקטיבית, שתסייע לייצואנים בחדירה לשוקי היצוא באמצעות הפניית תקציבים לקרן לעידוד השיווק לחו"ל והגדלת היקף ביטוח האשראי, כמכשיר למזעור סיכונים פוליטיים וכלכליים.

על רקע הירידה הנמשכת בשער הדולר, שמעתי כמה גורמים מתבטאים כי "אין כל רע בשקל חזק". אני סבור כי זו גישה מוטעית מיסודה. מדינה שכלכלתה נשענת על יצוא ומממנת את היבוא הענק באמצעותו, חייבת להבטיח את כושר התחרות של היצואנים ובכלל זה את שער החליפין.

על חשיבותם של היצוא לכלכלה הישראלית ועל מרכיב ביטוח סיכוני סחר חוץ בו, נכתבו לאחרונה שורה של מאמרים, שפורסמו בכלי התקשורת - הן על-ידי גורמים שונים והן על-ידי. ראו, למשל, את מאמרי "העתיד הוא בביטוח סיכוני סחר חוץ", שפורסם ב-28.08.13 ב"דה מרקר":

www.themarker.com/opinion/1.2108288

מעניין במיוחד היה מאמרו של יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, תחת הכותרת "היצוא הישראלי: על חשיבותה של אסטרטגיה", שפורסם ב"גלובס", ב-05.09.13 וסוקר את התפתחות סחר החוץ של ישראל ואת המנופים שיביאו לחיזוק התעשייה והיצוא:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000877325#fromeleme nt=hp_folders_3266 nt=hp_folders_3266

במגזין זה תוכלו למצוא מאמר חשוב של הפרשן הכלכלי ובעל הבלוג פנחס לנדאו, המפרט אחת לאחת את התועלות של היצוא למשק הישראלי ומתעכב על הנושא של ביטוח סיכוני סחר חוץ.

בהמשך לגיליון הקודם, גם גיליון זה מקדיש חלק ניכר מתוכנו למדינות אפריקה. אפריקה המתעוררת הופכת יעד להשקעות ולייצוא ומחוזרת על-ידי מדינות רבות, ובכלל זה המעצמות הגדולות המעוניינות לקדם את הסחר עימה וליהנות מחומרי הגלם שהיא מציעה.

בגזרה שלנו, אנו עדים לביקושים גבוהים מאוד לעסקאות ביבשת אפריקה, שנובעים מהצמיחה המואצת של היבשת - שבע מתוך עשר המדינות הצומחות ביותר בעולם נמצאות בה - ומהיכולת של חברות ישראליות לספק פתרונות בתחומי החקלאות, המים, הרפואה, התשתיות ועוד. אציין, כי כבר כיום אפריקה מהווה 20% מהפורטפוליו הביטוחי של אשרא.

בהקשר זה רשמנו לאחרונה הישג, כאשר חתמנו על מזכר לשיתוף פעולה עם סוכנות ביטוח האשראי המשותפת למספר גדול של מדינות אפריקאיות מובילות - ATI. גם על כך תוכלו לקרוא בגיליון הנוכחי.

עם זאת, לא רק אפריקה נמצאת על הכוונת. בראיון מיוחד עם נשיאת לשכת המסחר ישראל-הודו, עו"ד ענת ברנשטיין-רייך, תוכלו ללמוד על פוטנציאל הסחר עם הודו ומדינות נוספות באזור. ממש לאחרונה סייר שר הכלכלה, נפתלי בנט, בהודו במטרה לקדם את יחסי המסחר והכלכלה בין שתי המדינות.

אנו גם ממשיכים במאמץ הרחב שלנו לחיזוק קשרי הסחר עם סין ולאחרונה הופקו חמש פוליסות חדשות. אזכיר שרה"מ, בנימין נתניהו, קיים ביקור חשוב בסין במאי השנה ואף נפגש עם נשיאה שי ג'ינפינג. מטרת הביקור היתה לפתח את היחסים העסקיים עם סין ולאפשר לחברות ישראליות
לחדור לשוק הסיני. במהלך ביקורו אף חתם רה"מ על הרחבת הפרוטוקול הפיננסי הסיני-ישראלי, שתורם רבות ליצוא הישראלי, כפי שתוכלו ללמוד ממקור ראשון בראיון עם אריאל איקן, מנכ"ל פיליפס מערכות רפואיות, המרואיין בגיליון זה.

גם מדינות דרום אמריקה הן יעד מובהק לפעילות היצוא הישראלי.  בהתאם להחלטה שהתקבלה לאחרונה, תנסה ישראל לקדם באופן משמעותי את יחסי הסחר שלה עם ארבע מדינות בדרום אמריקה וגם על כך תוכלו לקרוא במגזין.

אני מקווה שתמצאו את המידע, החדשות והסקירות בגיליון זה מעניינים ומועילים וכרגיל, נשמח לקבל תגובות.

שלכם בברכה,
צבי חלמיש, מנכ"ל
אשרא

היצוא הוא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית.

למרות היותנו מדינה קטנה, הנתונה במאבק קיומי בלתי פוסק, הצלחנו מאז הקמת המדינה להקים שורה של תעשיות מפוארות, שמשלחות את מרכולתן לכל רחבי העולם.

מערך סחר החוץ של ישראל, על כל זרועותיו ושלוחותיו, תחת הובלתו של משרד הכלכלה, נחושים להעניק לייצואנים הישראלים את מלוא הגיבוי, התמיכה והסיוע האפשריים.

חברת אשרא היא נדבך חשוב ביותר במערך הסיוע לייצואנים. בהבטחת ביטוח אשראי כנגד סיכוני סחר חוץ, במיוחד במדינות השווקים המתעוררים, היא ממלאת תפקיד רב-חשיבות בהעצמת היתרון היחסי של היצוא הישראלי. שווקים אלה מהווים כיום את אחד היעדים החשובים והמרכזיים של סחר החוץ הישראלי, שכן מדובר במדינות הנמצאות על ציר צמיחה ונזקקות לידע, שירותים וציוד ישראליים. עם זאת, הן עדיין מגלמות סיכונים פוליטיים וכלכליים וביטוח האשראי מהווה כלי חשוב בגידור הסיכונים בעסקאות אלה.

אני רואה בכל מרכיבי סחר החוץ הישראלי - יצואנים, ממשלה, סוכנויות ביצוע - מארג אחד המחוייב בקידום היצוא. לכן נעשה הכל כדי להגדיל את מסגרות האשראי לביטוח סיכוני סחר חוץ, במטרה לאפשר לחברות ישראליות להתמודד על מכרזים להקמת פרויקטים במדינות מתפתחות ולעסקאות יצוא בהם קיים מרכיב יצוא ישראלי. יש בכך ערך מוסף עצום לכלכלה הישראלית, בפרט בימים אלה של תחרות גלובלית וכן אל מול הצורך להגדיל את הכנסות המדינה.

לסיום, ברצוני להדגיש כי דלתות משרד הכלכלה פתוחות בפניכם. אנו נשמח לשמוע מכם על האתגרים עימם אתם מתמודדים ולסייע לכם כמיטב יכולתנו.

הגדלת היצוא הישראלי היא השליחות המרכזית שלנו ונפעל בכל הכלים ובכל העוצמה כדי להצליח במשימה זו.

שלכם בברכה,

נפתלי בנט
שר הכלכלה

תחרות הצילום של אשרא, תחת הכותרת "הפרויקט היפה", יצאה לדרך. חברות ויצואנים אשר עוסקים בפיתוח תשתיות במדינות שונות מוזמנים לשלוח לאשרא תצלומים נבחרים (באיכות גבוהה) של פרויקטים, או עבודות בחו"ל, שהוקמו על-ידם ובוטחו דרך החברה. הצילומים הנבחרים יפורסמו באתר אשרא לאחר קבלת אישור החברה, כאשר העתק מוגדל של הצילום הנבחר ייתלה במשרדי אשרא, ועותק נוסף בגודל מטר על מטר וחצי יישלח אל היצואן, כאות הוקרה.

"אנו רואים בתחרות שילוב מעניין של עסקים ואומנות, אשר משקף את העשייה הישראלית בעולם", אומר דודי קליין, סמנכ"ל אשרא. "המטרה היא לתת לכך ביטוי ולעודד תיעוד בעל ערך כפול: היסטורי ואומנותי אשר ביחד מציג את הפעילות הישראלית הענפה בשווקים הבין-לאומיים".

איילה גני, המרכזת את הפרויקט באשרא מספרת כי הכל החל כשחברת תהל שלחה לאשרא תצלומים של כמה מפרויקטי התשתית שלה בעולם. "התצלומים היפים ניתלו על קירות חדר הישיבות בחברה ועוררו התפעלות. מישהו העלה את הרעיון לשלב עוד תמונות של חברות אחרות, וכך נולד הרעיון לקיים את תחרות הצילומים, מבין התצלומים שיישלחו אלינו. אנו מקווים שהחברות ייענו לאתגר ונצליח להנציח את פועלן בצורה חזותית".

את התמונות ניתן לשלוח ל: [email protected]

מה קורה כשהקונה נקלע לבעיות תזרימיות ומפגר בתשלומים? ביטוח העסקה המסחרית מאפשר ליצואנים לקבל את מלוא הסכומים שבפיגור בהתאם לפוליסה, כאשר אשרא מטפלת במקביל בגביית החוב. סיפור מהשטח

בעסקת יצוא של יצואן ישראלי מתחום התקשורת, לקונה במדינה אירופית, הנפיקה אשרא פוליסה לניכיון שטרות עבור הבנק המבטח בישראל. במסגרת העסקה בוטחו שמונה שטרות, שנוכו על-ידי הבנק. סכום העסקה המסחרית עמד על למעלה מ-25 מיליון דולר, כאשר סכום העסקה לביטוח עמד על עשרה מיליון דולר וסך האשראי המבוטח על-ידי אשרא על כשמונה מיליון דולר.

בחלוף זמן לא רב הודיע הבנק המבוטח בעסקה, כי עקב בעיות תזרים מזומנים של הקונה, ככל הנראה צפוי פיגור בתשלום. אשרא שילמה את הסכומים שבפיגור במלואם, בהתאם לפוליסה, למבוטח.

מייד לאחר מכן החל תהליך גביית החוב. הוא כלל פגישה עם נציגי החייב במשרדי אחת מפירמות עורכי הדין הגדולות בארץ, בנוכחות נציגי הבנק, היצואן, חברת הביטוח, משרד האוצר ואשרא, לצורך בירור המצב וניסיון להגיע להסדר חוב. לפגישה זומנו גם עורכי הדין האירופיים. לאחר שהניסיונות להגיע להסדר לא צלחו, הוחלט לפתוח בהליכים משפטיים נגד הקונה, שכלל גם בקשה לפירוק החברה. תביעת החוב שהוגשה בשם הבנק (שהוא גם המבוטח וגם המייצג את חברת הביטוח ואת אשרא לעניין זה) היתה על סך של כ- 30.9 מיליון דולר. 

לפני כשנה, ביוני 2012, התקיים דיון בבית המשפט במדינה האירופית, במסגרתו הצביעו כלל הנושים (ובכללם הנושים הישראליים) בעד יישום ה- reconstruction plan, והתוכנית אושרה על-ידי ביהמ"ש, כאשר עו"ד מקומי מונה כנאמן. תוכנית ההבראה כללה לו"ז מסודר לביצוע, לרבות הליכי מכרז לאיתור קונים פוטנציאליים.

בדצמבר האחרון הודיע הנאמן, כי הנושים הישראלים יקבלו את מלוא סכום החוב. זמן קצר אחרי כן התקבל עידכון שרשות ההגבלים המקומית מערימות קשיים לגבי העסקה, מה שמאלץ לדחות את הדיון לאישור ההסדר לסוף ינואר 2013 (במקום סוף דצמבר 2012). ואכן ביום 30.1.2013, לאחר שכל האישורים לצורך אישור תוכנית ההבראה התקבלו, נערך דיון במהלכו אישר ביהמ"ש את תוכנית ההבראה. בסופו של דבר כל הכספים התקבלו ואשרא השתבבה על מלוא סכום התביעה.

סער ברכה, מנכ"ל תהל, מדבר על ההזדמנויות העסקיות במדינות המתפתחות ועל נטרול הסיכונים באמצעות ביטוח סיכונים, אך קובל על כך שמגבלות האשראי לביטוח סיכוני סחר חוץ פוגע בגידול היצוא

תהל נצרבה בזכרון הלאומי עוד בראשית שנות ה-50' של המאה הקודמת, עת ליוותה את מדינת ישראל הצעירה בפיתוח מקורות מים שלה. אך אם בתחילת דרכה סיפקה החברה פתרונות לבעיותיה של ישראל הצומחת, הרי בהמשך היא פנתה לספק פתרונות לצרכיהן של מדינות מתפתחות באסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית. כך רכשה תהל מיומנויות המתאימות במיוחד לצרכיהן של חברות מתפתחות ובמקביל החלה ליישם טכנולוגיות מתוחכמות במדינות מתועשות. כיום מעל 80% מהפעילות נעשית בחו"ל ושיעור זה גדל בהתמדה על חשבון הפעילות המקומית. ההסבר לכך נעוץ בערך המוסף שמציעה החברה למדינות על ציר פיתוח.

תהל, שנמכרה לפני כעשור לידיים פרטיות (חברת קרדן), מעסיקה כיום כ-1,300 אנשי מקצוע, המספקים שירותי ייעוץ הנדסיים למאות פרויקטים בישראל וברחבי העולם. העיקרון המנחה אותה הוא לספק פתרון כולל  ולא רק תכנוני, במטרה ליישם את כל שרשרת הערך של תכנון-הקמה-ביצוע. זה כולל הכנת תוכנית אב למשק המים במדינה מסויימת, תכנון מפורט, הובלה וטיפול במים, תחזוקת מתקני המים ומערכת החלוקה ורכש ותחזוקה לאורך שנים. העיסוק במים נושק, מטבע הדברים, לתחום החקלאות והחברה מעורבת גם בפיתוח ויישום מודלים לביטחון מזון והשבחת גידולים חקלאיים. ממשק אחר נוגע לנושא הסביבה והחברה שוקדת כיום על פיתוח מנועי צמיחה גם בתחום זה. עם זאת, החברה עוסקת לא רק בתכנון פרויקטים, אלא גם בהקמתם. באמצעות "תהל נכסים" היא מקימה גם מתקנים לטיפול במים ובשפכים, לעיתים כפרויקטי BOT.

למזער את הסיכון
בסיס הידע של תהל הוא ישראלי, אבל היא כבר מזמן חברה גלובלית הפועלת באמצעות עשרות חברות-בנות המפוזרות ברחבי העולם, כאשר מועצת המנהלים יושבת באמסטרדם. הרוב המכריע של הלקוחות בא מהסקטור הציבורי - ממשלות, מחוזות, רשויות מקומיות וחברות תשתית לאומיות ומקומיות. היא פעילה ביותר מ-50 מדינות, באופן ישיר ועקיף, ומגלגלת מחזור של כמיליארד שקלים בשנה.

"אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא בכך שאנו מציעים גם חבילות מימון שלמות לפרויקטים שאנו מתכננים וזאת בהיקפים של מאות מיליוני דולרים", אומר סער ברכה, מנכ"ל החברה. "זה מחייב אותנו לנהל מו"מ עם גופי אשראי בינ"ל, בסקטור העסקי והממשלתי, כדי לתפור את חבילת המימון והאשראי הנדרשת בכל פרויקט ופרויקט".

ברכה מדגיש, כי בכל המקרים נדרש גם מרכיב של ביטוח אשראי, שכן הגופים הפיננסיים דורשים למזער את הסיכון הכרוך באי החזרת ההלוואה. "מבחינתנו הכתובת הראשונה והמיידית היא אשרא, שהיא גוף הבית שלנו, מה גם שבכל עסקת ייצוא שלנו יש מרכיב ישראלי, שנע בין 30% ל-70%. גם לבנקים הישראלים, עימם אנו עובדים שנים, יש קשרי עבודה מצויינים עם אשרא, מה שמקל על התהליך. אנו תמיד משתדלים שאשרא תהיה בתמונה, בין אם כמובילת חבילת ביטוח האשראי ובין אם כשותפה בו יחד עם גופים אחרים".

מחמיצים רכש ישראלי
לצד השבחים, יש לברכה גם ביקורת לא מבוטלת. הוא בעיקר מצר על כך שהיקפי ביטוח האשראי אינם גדלים בהתאמה לצרכים: "היקפי היצוא שלנו למדינות המתפתחות, כמו של עוד הרבה החברות ישראליות, גדלים בהתמדה. אצלנו, למשל, עברנו ממחזורי מכירות של מאות מיליוני דולרים למיליארדים של דולרים. זה מחייב גידול מקביל במסגרות האשראי ובביטוח הסיכונים, אבל ההיקפים שהמדינה נותנת הם מוגבלים, לצערי, וזה מאלץ אותנו לבנות פתרונות עם חברות ביטוח סיכוני סחר חוץ וגופי אשראי בעולם, באמצעות חברות הבנות שלנו, מה שמקטין את מרכיב היצוא הישראלי.

"אם אני עושה עסקה עם אנגולה", מדגים ברכה, "ואין לי מסגרת לביטוח אשראי מהמדינה, אני נאלץ לפנות לחברת ביטוח סיכוני סחר חוץ בעולם, כמו למשל 'אטרדיוס' ההולנדית. אילו אשרא הייתה נוטלת נתח גדול יותר אפשר היה לרכוש יותר ציוד ישראלי ומדובר ברכש בעשרות מיליוני דולרים, או בעבודות של קבלנות אזרחית, שעוברים לצד ההולנדי. זה הפסד של פוטנציאל יצוא עצום למדינה".

יותר מזה. תומר רשף, מנהל המימון הבינ"ל בתהל, מסביר כי  בעולם התחרותי של היום מדינות מסתכלות גם על עלויות המימון. אם החברות המתחרות בתהל משיגות חבילות מימון זולות יותר הדבר מעניק להם יתרון משמעותי לא מבוטל בתחרות על ליבן וכיסן של ממשלות ותאגידים ציבוריים. "חברות המתחרות בנו מצליחות להשיג מימון זול יותר, בגיבוי ממשלתי, ויוצרות תמחור אגרסיבי בבואן להתחרות בנו במדינות מתפתחות. זה מחייב את ממשלת ישראל לחשיבה מחדש, הן לגבי הצד המימוני והן לגבי הצד הביטוחי. אגב, בחלק מהמדינות חברות דמויות אשרא מספקות הן את המימון והן את הביטוח".

כך ממליץ אוהד כהן, מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה, אשר מציג את פעילות המינהל להרחבת היצוא הישראלי לחו"ל, כינון הסכמי סחר חופשי נוספים והגדלת פריסת הנספחים המסחריים בעולם

"לביטוח סיכוני סחר חוץ יש תפקיד קריטי במערך של עידוד היצוא, במיוחד בשווקים חדשים וקשים לחדירה,  ואין ספק שהמדינה צריכה להגדיל את היקף האשראי לביטוח סיכוני סחר חוץ ולהרחיבו לכמה שיותר מדינות", כך אומר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. כהן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, שימש לפני כן כנספח מסחרי בוושינגטון, שטוקהולם ועמאן, והוא בעל ניסיון רב בתחום סחר החוץ. בריאיון למגזין אשרא הוא מציג את פעילות המינהל בכל הקשור להרחבת היצוא הישראלי לחו"ל, במיוחד לאור השינויים במפת הסחר העולמי, כינון הסכמי סחר חופשי נוספים והגדלת פריסת הנספחים המסחריים בעולם, במטרה לענות על צרכי סחר החוץ של ישראל.

אוהד כהן, מהו למעשה המנדט המרכזי של מינהל סחר החוץ?
"התפקיד המרכזי שלנו הוא לנווט את מדיניות סחר החוץ של ישראל, במטרה לשפר את רווחיות התעשייה הישראלית - הן בתחום הייצור והן בתחום השירותים - בשווקים בחו"ל. במקביל, אנו פועלים להגדיל את ההשקעות לישראל. כל זה נעשה באמצעות שלושה כלים מרכזיים: מערך הנספחים המסחריים, שורה של הסכמי סחר חופשי של מדינת ישראל עם אזורים ומדינות בעולם, וכלי סיוע ספציפיים לתעשייה".

התוכל לפרט לגבי כל כלי?
"מערך הנספחים המסחריים פרוש בכל המרכזים המסחריים והכלכליים החשובים. יש לנו כיום 40 נספחים מסחריים ברחבי העולם, שפועלים לקדם את היצוא שלנו לשווקים בחו"ל ולהגדיל את ההשקעות הזרות בישראל. לגבי המישור של הסכמי סחר חופשי, כאן אנו מנהלים את המו"מ להשגת ההסכמים, מתחזקים אותם ומתפעלים אותם לאחר שנחתמו. בכל מה שקשור לכלי סיוע לתעשייה אנו בעיקר מדברים על שתי קרנות: קרן הודו-סין, שמסייעת לייצואנים להקים מערך שיווקי בשני השווקים החשובים הללו, וקרן פרויקטים, שנועדה להקל על חברות ישראליות להשתלב בפרויקטים בחו"ל, בשלב הטרום-מכרזי. זה כולל סקרי היתכנות וסיוע נוסף. יש לא מעט חברות שהסתייעו בקרן זו והצליחו לחדור למכרזים שונים בעולם".

זה לא סוד ששוקי היעד המסורתיים של ישראל נחלשו בשנים האחרונות. כיצד אתם מסייעים לייצואנים להסיט את הדגש לעבר השווקים הצומחים במזרח אסיה ובדרום אמריקה?
"אין ספק שמפת סחר החוץ משתנה שינוי דרמטי בשנים האחרונות. העושר מוסט מזרחה ודרומה והשווקים המסורתיים של היצוא הישראלי - בעיקר מערב אירופה וארה"ב - מדשדשים. זה מחייב אותנו לפעול להגדלת הפעילות במדינות כמו סין, הודו, הנמרים הוותיקים באסיה, כמו טיוואן וקוריאה, וכן בדרום הכדור, כמו ברזיל. לכך אפשר להוסיף את אפריקה המתעוררת. היעדים הללו מהווים אתגר גדול לייצואנים, כי החדירה אליהם איננה פשוטה. כללי המשחק שם אינם מערביים וצריך לגשר על פני פערי תרבות עסקית, שפה וכדומה. אנו יוזמים, יחד עם מכון היצוא, פעילות ענפה בשווקים הללו בין היתר בארגון משלחות מסחריות בדרג ממשלתי, תוך ריכוז מאמץ בהבאת כתובות שיווקיות ועוד. אם נספח מסחרי מייצר עבור יצואנים פגישות עבודה בוייטנאם עם חברות מקומיות, במסגרת משלחות ומחוצה להן, זה מקטין עלויות לייצואן הבודד ופותח לו דלתות שלא יכול היה לעשות בעצמו".

אגב, האם היקף הנספחים המסחריים שלנו בארצות היעד מספיק כדי לענות על הצרכים?
"אנו מגדילים כיום את מספר הנספחים, למשל בסין. אחת הבעיות המרכזיות בסין היא שהישראלים לא מבינים כיצד פועלת הרגולציה שם ולכן אנו נמנה בקרוב נספח מיוחד לענייני רגולציה בבייג'ינג, זאת בנוסף לנספח המסחרי הקיים שעסוק בקידום היצוא, במובן הקלאסי של המילה. יהיה לנו גם נספח מסחרי בהונג קונג וביחד יהיו לנו חמישה נספחים בסין, היקף השווה בגודלו למספר הנספחים בארה"ב. אנחנו אפילו שוקלים להציב נספח מיוחד לקידום השת"פ במו"פ בסין".

נתמקד בסין. כיצד ניתן, לדעתך, לצמצם את הפער המסחרי הגדול מולה?
"אני חייב לומר שהיצוא הישראלי לסין איננו זניח. אנו מייצאים כיום לסין בהיקף של 2.8 מיליארד דולר במונחים מוחלטים וזה לא מעט. אנו עושים צעדים נוספים להגדיל את הסחר עם סין ובכלל זה בודקים עימה את האפשרות לכינון הסכם לאזור סחר חופשי. נפגשתי עם עמיתיי בסין ודנתי עימם בנקודה זו ובקרוב ייסע שר הכלכלה לסין לפגישה עם עמיתיו ושם הוא יעלה את הנושא לדיון. אני מקווה שנצליח להתניע מהלך של מו"מ".

קיימת טענה ולפיה היצוא הישראלי לסין סובל מריכוזיות. כלומר, רובו נעשה על-ידי מספר מצומצם של חברות גדולות. כיצד ניתן להוסיף למעגל גם יצואנים קטנים ובינוניים ולסייע להם לחדור לסין?
"לשם כך בדיוק נועדה קרן הודו-סין. היא אמורה לסייע לחברות שסך המכירות שלהן נע בין 20 ל-200 מיליון שקלים. המטרה היא לאפשר להם לדלג מעל התהום ולחדור לפעילות בסין. במקביל, אנו מספקים כלי סיוע נוספים לייצואנים שרק מתחילים לבדוק את השוק הסיני. אם זה באמצעות יועצים, סיוע ממוקד של הנספחים ואפילו סיוע בדברים טריוואליים לכאורה, שאינם כה פשוטים למעשה עבור ישראלי בסין, כמו למשל גיוס מתורגמן. בכלל, אנו רוצים לסייע לייצואנים ככל שניתן באמצעות ניטרול 'רעשים' ולאפשר להם להתמקד בליבת העיסוק שלהם".

נעבור להודו. היכן עומד הסכם הסחר החופשי עימה?
"התחלנו במו"מ לפני שלוש שנים ואנו נקיים בקרוב את הסבב השביעי בתהליך הזה, שהוא מורכב ומאתגר מאוד. אני מקווה שנצליח לסגור את הפרטים במהרה. אנחנו, מכל מקום, עובדים מאוד חזק על הנושא ואני נוסע בקרוב להודו לסבב השיחות הנוסף".

האם יש כוונה להרחיב את הסכמי הסחר החופשי?
"צריך להקדים ולומר שישראל איננה שייכת לשום גוש סחר ולכן היא פועלת בשני מישורים בהקשר זה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי-מסחרי עם מדינות ואזורים שונים בעולם. המישור האחד הוא הבילטראלי, שבו אנו משלימים חתימה על הסכמים לכינון אזורי סחר חופשי עם מדינות יעד שונות באופן פרטני. לאחרונה למשל, השלמנו הסכם סחר חופשי עם קולומביה ואנו בדרך לחתום על הסכמים עם הודו, אוקראינה ומספר מדינות נוספות. המישור השני הוא העולמי. מתנהל בעולם מו"מ מולטילטראלי, באמצעות ארגון הסחר העולמי (WTO)  על הסכמים שונים. למשל, הסכם על סחר עולמי בשירותים, אשר במסגרתו מדינות יעניקו הטבות האחת לשנייה, בכל הקשור לייצוא שירותים, ואנו לוקחים חלק במו"מ הזה. עוד לא ברור אם ההטבות תינתנה למדינות האמנה בלבד או לכל המדינות, אבל זהו הסכם חשוב ביותר ואנו נהיה צד לו".

לסיום, ישנן לא מעט תלונות על פיזור סמכויות במערך סחר החוץ הישראלי, כפילויות ובעיקר היעדר תיאום. למשל, ביניכם לבין משרד החוץ, עיין ערך דו"ח מבקר המדינה. מה אתם עושים כדי להגביר את התיאום בין הזרועות השונות של מערך סחר החוץ הישראלי?
"דו"ח מבקר המדינה התייחס למאי בשנה שעברה בטרם נכנסתי לתפקידי. אני יכול להעיד שבתקופה שלי כולם מדברים עם כולם ורמת התיאום והסינכרון היא גבוהה ויש גם מערכת יחסים טובה מאוד בין כל הגורמים. אנו מקיימים מפגשים עתיים בין כל הגורמים ומדברים על כל הפעילויות באופן פתוח, כאשר יומן האירועים שקוף ומשותף לכולם. לכל אחד מהגורמים במערכת יש את התפקיד שלנו והמטרה צריכה להיות הגברת התקשורת ההדדית, מתוך רצון אמיתי לעבוד ביחד לטובת המדינה ולמען מיקסום המשאבים - שהם, מטבע הדברים, מוגבלים למדי - לתועלת היצוא הישראלי".

עמיתי הקוראים,

לאחר 16 שנים בהן מילאתי תפקידים שונים במערך סחר החוץ הישראלי, שש מתוכן כסמנכ"ל וראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מוניתי בשנה שחלפה לתפקיד מנכ"ל שירות התעסוקה. במקביל, נקראתי לשמש כיו"ר חברת אשרא.

יש כאלה העשויים להרים גבה נוכח החיבור בין שני התפקידים, אבל לטעמי בסוף הכל מתחבר. עידוד היצוא, בין היתר באמצעות חברת אשרא, מבטיח עוד מקומות עבודה בישראל ומרחיב את הפיתוח הכלכלי. כולנו יודעים עד כמה ביטוח אשראי יכול לסייע למפעלים מוטי-יצוא להתרומם ולהתפתח, שלא לדבר על מפעלים המצויים בקשיים הזקוקים לאפיקי שיווק חדשים.

חברת אשרא ממלאת, לדעתי, תפקיד רב-חשיבות וכלי מהותי בסיוע לייצואנים, בעיקר בשווקים של ארצות מתפתחות, אשר אוצרות בתוכן פוטנציאל כלכלי גדול. פוטנציאל זה יכול לשרת היטב את היצואנים הישראלים המחפשים כיום שווקים חדשים לייצוא, על רקע חולשתה של ארה"ב וקפאונה של אירופה.

בתוך כך, אני ער לביקורת שמושמעת בקרב מספר יצואנים על ההגבלות שהוטלו לאחרונה על היקף ביטוח האשראי לחו"ל, לאחר מיצוי המכסה הקיימת. צריך להדגיש כי משרד האוצר מבין וער לצרכים, אך הוא גם חייב לתמרן בין האילוצים והמגבלות השונים. בנסיבות שנוצרו, מרבית האשראי מנוצל כיום על-ידי חברת החשמל לצורך גיוס הון בשווקים הבינ"ל והדבר מקטין את היקף האשראי ליתר החברות במשק. עם זאת, הוקמה לאחרונה קבוצת עבודה משותפת לאוצר ולתמ"ת במטרה לבחון דרכים להגדלת מעטפת הערבויות ליצואנים. זה בוודאי נדרש על רקע התחזית לקיצוצים שנדרשים בתקציב המדינה. במסגרת עבודת הקבוצה נבחן גם דרכים חדשות להגדלת הערבויות, כולל הכנסת כלי אשראי חדשים.

הכנסת כלים חדשניים לענף ביטוח סיכוני סחר חוץ הכרחית גם על רקע השינויים בנוף הכלכלי הגלובלי. עבור היצואנים הישראלים אין מנוס מלשנות פרדיגמה ולהסיט מאמצים לעבר המדינות הצומחות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, הנמצאות על מסלול של צמיחה מהירה. במדינות אלה, כאמור, ביטוח אשראי הוא כלי מרכזי וחיוני ואנו מייחסים חשיבות עצומה לפיתוחו ולשכלולו.

אני גם חייב לציין, כי רמת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים בתחום סחר החוץ השתפרה לאין ערוך וכיום לא רק שקיים תיאום חזק, אלא גם חלוקת עבודה ברורה הגורמת לקידום הייצוא הישראלי.

קריאה נעימה ומועילה,
בועז הירש, יו"ר

בשלהי אוקטובר האחרון נערך כנס יצואנים משותף לבנק מזרחי-טפחות ולחברת אשרא, בהשתתפות של כמאה לקוחות ועובדים של הבנק ושל חברת אשרא. זה היה כנס ראשון מסוגו, אשר נועד לעודד עסקאות יצוא לטווח בינוני וארוך, תוך שיתוף פעולה בין אשרא והבנק, אשר מציע פתרונות יצוא ייחודיים ללקוחותיו.

הכנס, שנערך בשעות הבוקר במסעדת C2 במגדלי עזריאלי בתל-אביב, כלל שורה של הרצאות מפי בכירים בבנק ובחברה.
בין היתר, הרצה אלדד פרשר, מנהל החטיבה הפיננסית של הבנק, על הנושא "הערכת סיכוני מדינות ובנקים במדינות היעד של היצוא הישראלי". מרצים נוספים היו דורון קלאוזנר, מנהל החטיבה העסקית בבנק, לוי טבק, מנהל סקטור מימון וסחר בין-לאומי בבנק, וצבי חלמיש, מנכ"ל אשרא.

הלקוחות הביעו התעניינות רבה וציינו שההרצאה תרמה להם רבות להבנת הסיכונים בעולם משתנה.

כך קובע יצחק אלישיב, מנכ"ל טלמניע, העוסקת בהקמת תחנות כוח בעולם, וטוען כי הכפלת היקף ביטוח האשראי כנגד סיכוני סחר חוץ תוכל להביא לשילוש היקף היצוא הישראלי

עד אמצע שנות ה-80' של המאה הקודמת פעלה חברת טלמניע בחו"ל באופן מצומצם למדי. החברה הוותיקה העוסקת בייזום, הקמה ותחזוקה של תחנות כוח וגנרטורים, הייתה שחקן רציני מאוד בשוק האנרגיה המקומי, בעיקר עבור מערכת הביטחון, ואילו בחו"ל היא עבדה בעיקר כקבלן-משנה. אבל תעלולי הבירוקרטיה הישראלית הכריעו גם אותה ונכון להיום התהפכו היוצרות, כאשר 95% מהפעילות שלה נעשית בחו"ל ורק 5% בארץ.

כיום הפעילות של טלמניע בחו"ל חובקת עולם. היא החלה לעבוד בקובה מייד אחרי עזיבת הרוסים והקימה שם שבע תחנות כוח בזמן-שיא. משם עברה לניגריה, פנמה וברזיל, שם הקימה תחנת כוח גדולות בהיקף של 148 מגה-וואט בעיר גויאניה, כחלק מפרויקט גדול ובינ"ל שכלל הקמת שבע תחנות כוח. על בנייתה של כל אחת מהן הופקדה חברה אחרת, אך רק טלמניע עמדה בלוח הזמנים שהוקצב לה וסיימה את הפרויקט במועד הנקוב ושוב בזמן שיא, תוך כשנה וחודשיים, בדיוק על-פי המועד הסופי שנקבע בחוזה, מהלך שכלל את כל החיבורים לרשת המתח העליון הארצית בברזיל וקו מתח עליון.

למעשה, זה היה אחד הפרויקטים גדולים מסוגם שביצעה החברה וגם אחד הגדולים שבוצעו אי פעם בחו"ל בידי מומחים ישראלים. לא רק זאת אלא שטלמניע גברה כאן על ענקיות תעשייה ובהן "מאן" (גרמניה), "יונדאיי" (קוריאה) ו"קטרפילר" (ארה"ב). ההישג שרשמה החברה העניק לה מוניטין מקצועי יוצא דופן.

הצלחה באפריקה
הפעילות של החברה באפריקה התרחבה בשנים האחרונות ואחד מפרויקטי הדגל שלה הוא הקמת תחנת כוח בעיר ליברוויל, בירת גאבון שבמערב אפריקה. גם כאן טלמניע זכתה במכרז לאחר שגברה על ענקיות תעשייה עולמיות, כמו "סימנס" (גרמניה), "סמסונג" (קוריאה), "ויאוליה" (צרפת) ו"אגרקו" (הולנד). התחנה תפעל על בסיס גז טבעי, המצוי בכמות גדולה מאד במדינה המערב-אפריקנית ויוזרם לתחנת הכוח. טלמניע דואגת לכל ההיבטים של הפרויקט, מהתכנון, דרך הנושאים הלוגיסטיים ועד להפעלתו וחיבורו לרשת החשמל הלאומית של המדינה. התחנה מתוכננת לפעול בהספק של 70 מגה וואט, עם גנרטורים מהמתקדמים בעולם.

ההצלחה באפריקה מביאה עוד פרויקטים לחברה הישראלית, כאשר על הכוונת כיום חוף השנהב, שם גם מתוכננת הקמת תחנת כוח בהיקף של 400 מיליון אירו.

התוצאות הצדיקו את הסיכון
במרבית הפרויקטים הללו נעזרה טלמניע בחברת אשרא לקבלת ביטוח אשראי. בכלל,  הואיל ומדובר בחברה מוטת-יצוא היא נזקקת לשירותיה של אשרא בביטוח סיכוני סחר חוץ בהיקף ניכר. למרות שליצחק אלישיב יש בטן מלאה על הבירוקרטיה הממשלתית בישראל, על אשרא הוא יודע לספר רק טובות: אשרא היא אחד הגופים הממשלתיים היותר טובים שאני מכיר ונעזרנו בה רבות. בכל העסקאות שולבו בנקים ישראלים והתוצאות הצדיקו את הסיכון. היקף ביטוח האשראי שקיבלנו בשנתיים האחרונות עמד על 600 מיליון שקלים, מה שאיפשר לנו ליזום עסקאות רבות וטובות בהיקף של מאות מיליוני דולרים שכל הצדדים יצאו מהן מרוצים".

לדברי אלישיב, הבעיה כיום נעוצה בהיעדר מימון מספיק מצד המדינה לביטוח אשראי לעסקאות יצוא. בכמה וכמה פרויקטים שהחברה מעורבת בהן כיום הוא נאלץ לפנות לגופים מקבילים לאשרא בעולם, באמצעות חברות-בנות, וזאת על מנת לקבל ביטוח סיכונים. המדובר בפרויקטים בחוף השנהב, רומניה ומקומות אחרים.

ערך מוסף מקומי
יצחק אלישיב מצפה שהמדינה תגדיל את היקף ביטוח סיכוני סחר חוץ וטוען בלהט, כי הכפלת ביטוח האשראי תביא לשילוש היצוא הישראלי, אם לא ליותר מכך, ומדובר, לפחות במקרה שלו, על ערך מוסף מקומי של 50% שמשמעותו תרומה גדולה לכלכלת המדינה.

"אני קורא למדינה ומשרדי הממשלה השונים להבין את גודל הסיכוי, שטמון בעסקאות הייצוא ובתרומה שלהן לכלכלת ישראל, ולהגדיל באופן דרמטי את היקף ביטוח האשראי כנגד סיכוני סחר חוץ. זה עניין חיוני מאין כמותו שאסור להחמיצו. חבל שאנו נאלצים להיעזר בגופים בינ"ל ולעבוד באמצעות חברות-בנות בחו"ל, מה שמונע את התרומה הכלכלית למדינה", אומר מנכ"ל טלמניע.

אין ספק שהייצוא למדינות רבות בעולם, כגון ברזיל, סין, וייטנאם, הרפובליקה הדומיניקאנית, גיאורגיה, אזרבייג'אן ומדינות שונות באפריקה, לא היה מתאפשר לולא העובדה כי המדינה מספקת כיסוי ביטוחי באמצעות אשרא, ה- Export Credit Agency (E.C.A - חברה לביטוח סיכוני סחר חוץ) המקומית. ל- E.C.A תפקיד חשוב בתמיכה בייצוא שהינו מנוף צמיחה מרכזי בכל מדינה בעולם ככלל ובישראל בפרט, שהיא מדינה מוטת-ייצוא.

במהלך השנים עבדתי עם  E.C.A’s שונים ואני חייבת לציין את חשיבות הקשר עם אשרא כגוף מקצועי לקידום עסקים ולקוחות, במיוחד בכל הקשור להערכת סיכונים ("Risk Assessment"). עם זאת, מניסיוני בעבודה בתחום, נראה כי נכון יהיה לפתח מוצרים נוספים על מנת להעמיק את התמיכה בייצוא, לדוגמא: הגדלת ה- Capacity, ביטוח להון זר, גידור מטבע, מימון פרויקטים בחו"ל, "Funding Solution", כיסוי ל- "United Loans" וכן לעבור מ- "Made In" ל- "Made By", כמו במדינות רבות בעולם.

לאחר התנסות ארוכה בתעשייה בתחום הכספים, תוך התמחות בסחר חוץ, קיבלתי את ההחלטה לעבור לעולם הבנקאות. תפקידי הראשון בבנקאות היה לפני 12 שנה בבנק BNP Paribas, אחד מהבנקים הגדולים והמובילים בעולם. כחלק מתפקידי בבנק עבדתי יחד עם צוותים בינ"ל והעשרתי רבות את ניסיוני בתחום סחר החוץ. העבודה מול הצוותים המקומיים ממדינות שונות העמיקה את הידע שלי בנוגע להתנהלות העסקית מול לקוחות שונים ברחבי העולם. כנציגה של הבנק בתחום ה – "Structured Finance", טיפלתי בקידום העסקים עם חברות ישראליות. במהלך העבודה מולן הענקנו ידע רב ופתחנו בפניהם רשת של קשרים עסקיים גלובליים.

לאחרונה, הצטרפתי לבנק דיסקונט. כידוע, לדיסקונט, ניסיון רב שנים במכשירי סחר חוץ והוא מהחלוצים בארץ בתחום המימון. אגף סחר חוץ פועל במסגרת החטיבה העסקית בבנק ומעניק שירותים מגוונים ללקוחות מהמגזרים העסקיים השונים העוסקים בסחר בינ"ל (יבוא, יצוא, מימון, מכשירים פיננסיים וכו'). דגש רב מושם על פיתוח הקשר האישי והישיר מול הלקוחות, במקביל לקשר השוטף של הלקוח מול מנהל העסקים שלו, וזאת במטרה להעמיק את הפעילות מול הלקוחות.

הבנק פועל להמשיך ולקדם תחום זה ולפתח יכולת של מתן כל השירותים תחת קורת גג אחת ("One Stop Shopping") לשירותים כדוגמת מכתבי אשראי, ערבויות, פקטורינג, פקטורינג הפוך, אשראי קונים, אשראי ספקים ועוד. במסגרת תפקידי בדיסקונט אפעל לפתח את תחום המימון בסחר חוץ במטרה להפוך את הבנק לגורם משמעותי בתחום בארץ ובעולם.

בכוונת הבנק לנצל את הידע, ההיכרות והניסיון הבינ"ל הרב שצבר בכדי להציע פתרונות ייחודיים ויצירתיים המותאמים באופן אישי לכל עסקה. אנו מתכוונים להעניק לייצואנים הישראלים את היצע הכלים של הבנק על מנת שיגיעו למיצוי אופטימלי של הזדמנויות מימון בעסקאות בין-לאומיות.

הכיוון - אסיה ואפריקה

עמיתי היצואנים,

אם הייתי מספר לכם לפני עשר שנים, שיבשת אפריקה תהיה יעד היצוא הבא של ישראל בוודאי הייתם פוטרים אותי במנוד ראש ספקני. אפריקה? היבשת מוכת המלחמות, הרעב, המחלות והמאבקים האתניים? ובכן, כן. אפריקה.

היבשת השחורה עשתה בעשור האחרון כמה וכמה צעדים חשובים בדרך לשיקום ולצמיחה, תוך שהיא מדלגת באחת על שנים של נסיגה וייאוש. הדרך כמובן עוד ארוכה עד להפיכתה של אפריקה לאזור משגשג במלוא מובן המילה, אבל הכיוון הוא ברור. שבע מתוך עשר המדינות הצומחות ביותר בעולם הן אפריקאיות והזינוק המרשים שעושות חלק מהמדינות מסמן את גוש הצמיחה העולמי הבא.

עבור החברות הישראליות מדובר על אין-סוף אפשרויות לייצוא, השקעות ושיתוף פעולה כלכלי ומסחרי. כמדינה עם אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, הנעדרת עבר קולוניאלי, אנחנו מבוקשים מאוד באפריקה. יעידו על כך מספר הבקשות לביטוח אשראי שמתקבלות ב"אשרא" בתקופה האחרונה, שיעדן הוא אפריקה.

לצד אפריקה, אסיה, ובמיוחד סין, ממשיכה לנקז אליה את מירב הבקשות לביטוח סיכוני סחר חוץ. בשתי היבשות מדובר על עסקאות בתחומים כמו ציוד רפואי, מים, לרבות מתקני התפלה וטיהור מים, ומערכות בקרה חכמות. הרחבת הפרוטוקול הפיננסי עם סין לתחומי המים והחקלאות תרמה תרומה נוספת להגדלת הייצוא למדינת ענק זו.

אנו אכן חווים גידול ניכר בהיקף ביטוחי אשראי ולמעשה כבר עתה, בחלוף עשרה חודשים מתחילת השנה,  היקף הפוליסות המבוטח עולה על ההיקף המבוטח של שנת 2011 כולה. כך גם בהשוואה ל-2010. לצד גידול בהיקפי הביטוח אנו עדים גם להרחבת הפריסה הגיאוגרפית, כאשר יותר ויותר בקשות מתייחסות ליעדים חדשים.

על רקע זה אנו פועלים במאמץ מתמשך להגדיל את היקף ביטוח האשראי לייצואנים הישראלים. לאחרונה חתמנו על כתב ערבות עם משרד האוצר, שהגדיל את היקף הערבות לביטוח סחר חוץ מ-1.4 מיליארד דולרל-2.15 מיליארד דולר. גם בכך אין די ואנו ממשיכים במו"מ עם האוצר להגדלת ההיקף. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמגבלות התקציביות שבהן נתון האוצר ויש לקוות שנוכל, בתוך מערכת האילוצים הקיימת, לספק את הביקוש הגואה לביטוחי אשראי לייצוא.

קריאה נעימה ומועילה,

צביקה חלמיש,
מנכ"ל אשרא

שי זילברמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי של חברת "אגריגו", המייצאת תשומות חקלאיות, מספר על הפעילות במדינות השווקים המתעוררים, בדגש על מדינות בריה"מ לשעבר, ועל תרומתו הקריטית של ביטוח האשראי להבטחת האטרקטיביות של עסקאות היצוא

העובדה שישראל היא מעצמת יצוא בכל הקשור לתשומות חקלאיות היא כבר בגדר חדשות ישנות. אבל בכל פעם אתה מופתע מחדש לגלות עד כמה עמוקה הפעילות של חברות ישראליות במגזר החקלאי במדינות שונות בכל רחבי הגלובוס. קחו למשל, את "אגריגו", שאמונה על פיתוח ויישום פרוייקטים בעולם החי ואשר באמצעות שילוב של טכנולוגיה מתקדמת וחוצפה ישראלית ביססה לעצמה מעמד מוביל בשווקים החקלאיים במדינות ברית המועצות לשעבר. החברה שברה לאחרונה שיא בתנובת בשר מעופות פטם במסגרת פרוייקט תשומות חקלאיות במדינת בלרוס.

"הפרויקט בבלרוס הוא חלק מפעילות ענפה שלנו בשווקים המתעוררים, במיוחד במדינות כמו רוסיה וביבשת אפריקה, שם קיים פוטנציאל גדול לשיווק היכולות הישראליות במשק החי", אומר שי זילברמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת אגריגו, המדגיש כי מדובר בחברה מוטת ייצוא ש-80% מפעילותה מיועדים לייצוא. הדבר נובע מקוטן השוק בארץ, אשר בנוסף סובל גם מרווחיות נמוכה, עודף רגולציה והצפה של מוצרים, הדוחפים את החברות לחו"ל.

"השווקים המתעוררים בחו"ל הם ענקיים", מדגיש זילברמן. "יש בהם פוטנציאל עסקי בלתי נדלה שנובע מתהליכי העיור העצומים. חקלאים נוטשים את האזורים הכפריים לטובת הערים והדבר מביא הן לירידה בהיקף העוסקים בחקלאות והן לגידול בביקוש למוצרי חלב, ביצים ובשר, שמאפיין חברות עירוניות. במקביל, החקלאות במדינות אלה עוברת תהליכי תיעוש. כל זה מגביר את הביקוש לפרוייקטים חקלאיים אינטגרטיביים, שבמסגרתם הלקוחות רוכשים את כל המכלול. לא רק לולים, אלא גם מכון תערובות, מדגרות, משחטות ואפילו טיפול בשפכים. התהליכים דורשים ידע ומומחיות במטרה להבטיח תזמון וסינכרון מדויק של כל תהליכי הייצור".

מענה הוליסטי
לדברי זילברמן, החברה פעילה בשני תחומים מרכזיים: הראשון הוא טכנולוגי. "אגריגו" מתמחה ביצירת מערכת מיקרו-אקלים המבודדת את מתחם הגידול מהשפעות חיצוניות ומאפשרת לגדל בעלי חיים - עופות, בקר, חזירים ודגים- בתנאים אופטימליים היוצרים בסופו של דבר תנובה גבוהה לעומת ההשקעה. הציר השני הוא מתן מענה הוליסטי ליזמים ומשקיעים הפועלים בתחום החקלאי. לא כל המשקיעים בתחום הם מומחים חקלאיים, אלא פשוט אנשי עסקים המצפים להשאת ערך על השקעתם. במקרה זה החברה מספקת להם פתרון כוללני ומקיף,  הכולל לא רק את המבנים, הציוד, הריהוט והטכנולוגיות אלא גם פתרון ייעוצי, הדרכתי ופיננסי.

"הלקוחות בחו"ל נחלקים לשניים. יש כאלה שאין להם את ההון הנדרש, מעבר להון עצמי מינימלי, ואז אנו באים גם עם פתרון פיננסי. אלה שיש להם יכולת לקבל אשראי מעדיפים הלוואות בריבית נמוכה יותר מאשר בארץ המוצא שלהם, ובמובן זה ישראל, בשל אמינותה ויציבותה, מספקת היום הלוואות בריבית נמוכה ומתחרה בכך עם מדינות אחרות, בהן מדינות אירופאיות גדולות כמו גרמניה. זה חלק מהמאבק שלנו על נתחי שוק בשווקים בחו"ל, כאשר הפנים שלנו עכשיו מופנים גם לאסיה ולאפריקה, לאחר שביססנו את הפעילות במזרח אירופה".

כאן נכנסת לתמונה חברת "אשרא" המלווה את אגריגו בפעילותה בשוקי חו"ל ולמעשה סייעה לה בחדירה לחלק מן השווקים, ובמיוחד למדינות חבר העמים, שם רשמה החברה זינוק בפעילותה.  "האפשרות שלנו לספק חבילת מימון נסמכת ברובה על ביטוח האשראי של 'אשרא' והוא מהווה תשתית קריטית ביצירת חבילה אטקרטיבית שבלעדיה אין בכלל טעם לגשת למכרזים גדולים. למעשה, 'אשרא' היא הגוף שאיפשר ומאפשר לנו לצמוח", מסכם זילברמן.

מהו ביטוח משנה פרטי, כיצד הוא מאפשר לפזר סיכונים ואיזה שימוש עושה בו "אשרא" בביטוח סיכוני סחר חוץ? הצצה מאחורי הקלעים של תהליך ניהול הסיכונים בביטוח אשראי לייצוא

חברת "אשרא" נשענת על ערבות משרד האוצר בפעילותה הביטוחית, יחד עם זאת, פיתחה החברה שימוש נרחב בביטוח משנה של חברות ביטוח פרטיות זרות לצרכיה היחודיים ונחשבת כיום לאחת החברות המובילות בתחום זה בעולם ביטוח האשראי הממשלתי.

רכישת ביטוח משנה (Reinsurance) הינה השתתפות של גורם שלישי בסיכון המבוטח בפוליסה, בתמורה לפרמיית ביטוח משנה. "אשרא" כמבטח ראשי אמנם תהיה חייבת בגין כל סכום הנזק בפוליסת הביטוח בעת תביעה, אולם תתבע מנגד את חלק ההשתתפות של מבטח המשנה בגובה אחוז ביטוח המשנה שרכשה. היתרון במבנה זה הוא שהמבוטח (לדוגמא, בנק בישראל) רואה לפניו את "אשרא" כגורם מבטח בלעדי ונהנה מדירוגה הייחודי (סיכון מדינת ישראל = 0% הקצאת הון). המבוטח, כאמור, אינו "שקוף" למתרחש "מאחורי הקלעים" של הפוליסה ולקיומו של ביטוח המשנה. "אשרא" מצידה מפחיתה בעת רכישת ביטוח המשנה את הסיכון של העסקה ו/או המדינה המסוימת.

שימוש החברה בביטוחי משנה לעסקאות באשראי לטווח בינוני וארוך החל כבר לפני למעלה מעשור, ו"אשרא" הייתה לאחת החברות הראשונות בעולם ה-Export Credit Agencies (ECAs - חברות ביטוח סיכוני סחר חוץ ממשלתיות) ששיתפו פעולה עם חברות ביטוח מהשוק הפרטי. אז ביטחה החברה לראשונה חלק מתיק העסקאות שלה לרומניה וונצואלה בביטוח משנה.

לקחת סיכונים גדולים יותר
מאז זרמו הרבה מים בירקון והחברה משתפת פעולה, כאמור, באופן תדיר עם חברות ביטוח מומחיות בתחום כ- Zurich ו- Sovereign וכן סינדיקטים מסויימים ב- Lloyds, באמצעות ברוקרים. "אשרא" ביטחה בביטוח משנה סיכונים של עסקאות ספציפיות (Facultative Reinsurance) בין השאר במדינות כגון: סין, ברזיל, אזרביג'אן, גאנה ובלרוס.

רק נזכיר בהזדמנות זו, כי החברה מבטחת עסקאות בביטוח משנה גם במסגרת שיתופי פעולה בין חברות ECAs כאשר קיימת עסקה בעלת מרכיבים זרים הנתמכת ע"י חברת ECA מקבילה. לחברה הסכמי ביטוח משנה עם US-EXIMBANK (ארה"ב), Atradius (הולנד), Euler Hermes (גרמניה), SACE (איטליה) ועוד. 

בראש ובראשונה מהווה ביטוח המשנה כלי ראשון במעלה לניהול ופיזור סיכונים ולהפחתת הסיכון השיורי של החברה (הסכום המבוטח בניכוי ביטוח משנה) בפוליסת ביטוח, או כלפי סיכון מסויים. יחד עם זאת, ביטוח המשנה כאמור הינו גם מכשיר להשתתפות בסיכון באופן שמאפשר לעיתים לחברה לקחת סיכונים גדולים יותר. בדרך זו ניתן ליהנות מיתרונות נוספים הגלומים בביטוח עבור החברה ולקוחותיה ולמנף את פעילותה ויכולותיה אל מעבר למגבלת ערבות משרד האוצר, או למגבלות החשיפה לעסקה או למדינה ו/או לכלל התיק.

עדי גרוס, מנהל אגף חיתום ב"אשרא"

עמיתי הקוראים,

עם היוודע תוצאות הבחירות ביוון נשמעה בעולם אנחת רווחה מקיר לקיר. את הדיה ניתן היה לשמוע לא רק ביבשת אירופה, אלא גם בשווקים הפיננסיים כולם, לאורך ולרוחב הגלובוס. עם זאת, העובדה שביוון הוקמה ממשלה יציבה, שתומכת עקרונית בתוכנית החילוץ ובצעדי הצנע, שהוכתבו על-ידי ראשי האיחוד האירופי, אין פירושה שהבעיות החריפות עימן מתמודד האיחוד הסתיימו. סימן שאלה גדול עדיין מרחף מעל עתידו של האיחוד ולעניין זה השלכה ישירה על סחר החוץ הישראלי, נוכח משקלה הכבד של אירופה בסל היצוא הישראלי.

אנו נתקלים יותר ויותר בבקשות לביטוח עסקאות סחר חוץ באירופה, לרבות במדינות שעד לאחרונה לא שיערנו כלל שנאלץ לבטחן. לא מדובר רק במדינות כמו איטליה וספרד, אלא אפילו על אנגליה. לאחרונה אישרנו עסקה אחת ליוון ואנו בוחנים עם הממשלה האם יש מקום להשיק תוכנית ביטוח לטווח קצר, למדינות אירופה, נוכח כשל השוק בנושא זה מצד המגזר הפרטי, כמו שהפעלנו בעבר למצרים ולירדן. ככלל, אנו נמשיך לבחון באופן חיובי כל בקשה מתוך מטרה לאומית למנוע איבוד שווקים ליצואנים הישראלים.

בגיליון זה תוכלו למצוא התייחסות למשבר באירופה ולהשלכות שלו על היצוא הישראלי, כמו גם לפתרונות שמגבשת הממשלה ומערך סחר החוץ, כדי לסייע ליצואנים להמשיך ולפעול ביבשת הגדולה והחשובה הזאת.

עם זאת, אי אפשר להמשיך ולהתנהל כבימים ימימה. השינויים העמוקים המתחוללים במפת הכלכלה העולמית מחייבים את ישראל - כמדינה מוטת ייצוא - לחשיבה מחדש. נכון שזה מספר שנים שישראל מבינה את הצורך להסיט את ספינת היצוא לעבר השווקים המתעוררים במזרח אסיה ובדרום אמריקה. נכון גם שכל הגופים העוסקים בתחום פועלים בכיוון זה. אבל נדמה לי שעוד לא הפנמנו מספיק את עומק המשבר באירופה. גם הכלכלה האמריקאית, גוש הסחר הגדול הנוסף שלנו, עדיין מקרטעת. למעשה, רבים תוהים האם אנחנו עדים לשידור חוזר של משבר 2008 ואם כן כיצד הוא יסתיים. כך או אחרת, עלינו לפעול ביתר נחרצות לשינוי תפיסה ביחס ליעדי הייצוא ובכל הקשור לביטוח סיכוני סחר חוץ, במטרה להרחיב את רשת הביטחון ליצואנים הפועלים במדינות אסיה ואמל"ט.

אנו באשרא מגלים בכל יום מחדש את הפוטנציאל העסקי בסחר עם מדינות אסיה ודרום אמריקה וכיום גם אפריקה, שהיא יעד ההשקעה הגלובלי הבא. המאפיין מדינות אלה הוא רמת סיכון גבוהה יותר, פוליטית וכלכלית, לצד הסיכוי לרווחים. מכאן הצורך בהיערכות חדשה, שתסייע ליצואנים בסחר ובהשקעות עם גושים אלה.

אני מקווה שנדע למצוא את נקודת האיזון בין טיפוח ושימור השווקים הנוכחיים שלנו בארה"ב ובאירופה לבין פיתוח שווקים חדשים החיוניים לייצוא הישראלי.
 
קריאה נעימה ומועילה,
צבי חלמיש, מנכ"ל

יוסי אקרמן מדגיש כי הגדלת קו האשראי ותמיכת אשרא ביצואנים, במיוחד בימים אלה של הקטנת היציבות הכלכלית הגלובלית, תאפשר לחברות ישראליות להתמודד באופן ראוי מול מתחרותיהן
 
אלביט מערכות היא אחת מספינות הדגל של היצוא הישראלי בכלל והיצוא הביטחוני בפרט. החברה, הנסחרת בבורסת נאסד"ק ובבורסה בת"א, מפתחת, משווקת ומבצעת אינטגרציה של מערכות אלקטרוניות ואלקטרו-אופטיות מתקדמות ללקוחות בכל רחבי העולם. היא מתמקדת בעיקר בפיתוח מערכות שליטה ובקרה ומערכות מודיעין לשוק הצבאי, בביצוע השבחות של כלי טייס, כלי שייט וכלי רכב ובפיתוח של מערכות כלי טייס בלתי מאוישים.

כמעט שלושה רבעים מתוצרתה של אלביט מערכות מיועדים ליצוא, כאשר השווקים העיקריים הם ארה"ב, אירופה ואסיה-פסיפיק, החולשות כל אחת על רבע מהיצוא.  ברבעון הראשון של 2012 הציגה החברה עלייה בהכנסות - 690.8 מיליון דולר בהשוואה ל-620.3 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד. שיעור ניכר מגידול זה נרשם בשווקים כמו אמריקה הלטינית ואסיה-פסיפיק, אזורים גיאוגרפיים עם כלכלות מתעוררות ושוק ביטחוני מגוון, הנתמכים על-ידי גידול בתקציבי הביטחון הלאומיים.   

 
יוסי אקרמן, מנכ"ל החברה, מדגיש בכל הזדמנות ומעל כל במה, כי אלביט נשענת רבות על יכולתה לקבל כיסוי ביטוחי לעסקאות סחר חוץ מחברת אשרא. עד כה ביטחה החברה עסקאות יצוא בהיקף של יותר ממיליארד דולר, שאפשרו לאלביט לזכות בעסקות אסטרטגיות. לדבריו, הגדלת קו האשראי ותמיכת אשרא ביצואנים, ובמיוחד בימים אלה של הקטנת היציבות הכלכלית הגלובלית - תאפשר לחברות ישראליות להתמודד באופן ראוי מול מתחרותיהן.
 
לבד היינו חוששים ללכת
אקרמן, בוגר הטכניון בחיפה במסלול הנדסת אווירונאוטיקה, שירת בחיל האוויר כמהנדס טיסות ניסוי, בדרגת רס"ן. הוא הצטרף לאלביט מערכות בשנת 1982 וכיהן במספר תפקידי ניהול, בין היתר כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל חטיבת מערכות ההגנה, סגן נשיא בכיר בחטיבת התפעול, וסגן נשיא בחטיבת מערכות קרב מתקדמות. החל משנת 1996 הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל אלביט מערכות. הוא משמש גם כיו"ר קבוצת "אלישרא" וכן מכהן כיו"ר וכדירקטור במועצות המנהלים של חברות רבות בקבוצת אלביט מערכות.

אקרמן גדל וחי במושב בית לחם הגלילית, הוא נשוי ואב לארבעה וסב לשישה. במקביל לעיסוקו הוא משמש בהתנדבות כיו"ר "שותפות 2000" - ארגון שהוקם על ידי קהילת דטרויט לתמיכה בפרויקטים שונים בגליל.
 
בריאיון לניוזלטר העסקי של אשרא אומר אקרמן, כי כחברה עסקית הוא נדרש לאזן בין סיכויים וסיכונים בחדירה לשווקים חדשים אותם הוא עושה בעזרת ביטוח סיכוני סחר חוץ.
 
מהי אכן התרומה של ביטוח סיכוני סחר חוץ לפעילות העסקית שלכם?
"ביטוח סיכוני סחר חוץ הוא מרכיב חשוב במערך היצוא. השותפות עם אשרא מאפשרת לנו להיכנס לשווקים ולמדינות עם אי וודאות עסקית. הניסיון מוכיח שאנו ממעטים אמנם לבקש את הכסף, אך לבד היינו חוששים ללכת. יש עניין נוסף והוא העובדה שאשרא פועלת כגוף ממשלתי, דבר שמעניק ללקוחות בחו"ל ביטחון רב. גם כשמדובר בלקוחות מהמגזר הפרטי, העובדה שהממשלה עומדת מאחורינו ומעניקה לנו גב ביטוחי מספקת ביטחון ללקוחות הרוצים לראות 'פנים ממשלתיות' בעסקה".
 
מהו המסר שלך לממשלה?
"ישראל היא מדינת עתירת יצוא. השוק המקומי קטן והפוטנציאל העסקי טמון מחוץ לישראל, אם כי מגולם בו גם מרכיב סיכון. אמנם אין צורך ללכת למקומות עם סיכון גבוה מאוד, אבל בהחלט צריך לעודד כניסה לשווקים חדשים ברמת סיכון סבירה ותוך חלוקת סיכונים בין הסקטור הציבורי לפרטי. היקפי ביטוח האשראי הם מוגבלים וחייבים להגדילם. חבל שבגלל סוגיה זו נחמיץ שווקים ולא נוכל להגדיל את היצוא. בסופו של יום מתברר כי התעשייה הישראלית לוקחת סיכונים מחושבים ולא פרועים. יש לכך חשיבות מיוחדת היום כשהיצוא לשווקים באסיה ובדרום אמריקה אמורים לפצות על החולשה הכלכלית של אירופה וארה"ב".

מאת: יואל צפריר

היקף העסקאות למרכז ודרום אמריקה גדל בשיעור של 74%

מניתוח שערך אגף ניהול סיכונים באשרא עולה, כי היקף העסקאות המבוטחות על-ידי החברה למדינות המתפתחות גדל באורח ניכר ברבעון הראשון של 2012. היקף העסקאות למרכז ודרום אמריקה גדל בשיעור של 74%, לאפריקה ב- 37% ולאזור אסיה וסין ב-48%. זאת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אגב, במקביל, חלה ירידה של כ-3% בהיקף העסקאות למדינות המפותחות.

פילוח תיק העסקאות של החברה מראה עוד, כי עיקר הפעילות ממוקדת במדינות המתפתחות ובאפריקה בהן פוטנציאל הצמיחה גבוה ביותר, אולם הסיכונים גבוהים באופן יחסי. רמת הסיכון של תיק העסקאות והחשיפות בתיק העסקאות גדלו בשנתיים האחרונות במידה משמעותית, אך רמת החשיפה יחסית למדינות אחרות עדיין נמוכה מאד. אשרא נחשבת לגוף שמרני עם יחס תביעות לפרמיות של כ-20% בממוצע.

הושג סיכום כי אחד מכנסי הארגון יתקיים בעתיד בישראל

משלחת של חברת אשרא נטלה לאחרונה חלק בכנס "איגוד ברן", ארגון בינ"ל המאגד את החברות לביטוח אשראי וסיכוני סחר חוץ בעולם. במהלך הכנס סוכם, כי אחד מכנסי הארגון יתקיים בעתיד הקרוב בישראל.

במהלך הכנס נמסרו כמה מספרים מעניינים על התחום בעולם - ההיקף הכולל של פוליסות חדשות שהונפקו על-ידי כלל חברות האיגוד גדל בשנת 2011 בכ-10% ל-191 מיליארד דולר, לעומת 173 מיליארד בשנה הקודמת, ובכך חזר למעשה לרמת השיא שלו שהושגה לראשונה ב-2009 בעקבות התפרצות המשבר העולמי.

ההיקף הכולל של התביעות ששולמו גדל מ-1.8 מיליארד ב-2010 לכ-2.5 מיליארד ב-2011 – פי-שניים לעומת התביעות בעידן לפני המשבר, אם כי עדיין לא הגיע לרמת השיא של 3 מיליארד דולר שנרשם בשנת 2009. הגידול בתביעות נבע הן מצד המסחרי והן מצד הפוליטי, כאשר קצב הגידול בתביעות המסחריות גבר על קצב הגידול בתביעות הפוליטיות וחלקן של התביעות המסחריות, מסך התביעות ששולמו במהלך השנה, הגיע לשיא ההיסטורי של 76%. 

בנק מזרחי-טפחות מנסה לבסס אחיזה בתחום סחר החוץ. בחודש אוקטובר הקרוב יקיים הבנק, בשיתוף עם חברת אשרא, יום עיון על ביטוח סיכוני סחר חוץ. ביום העיון ישתתפו שני סמנכ"לים בכירים של הבנק - אלדד פרשר ודורון קלאוזנר, המכהן כראש החטיבה העסקית בבנק ובעבר כיהן כמנכ"ל חברת אשרא בגלגולה הקודם.

פוליסות ביטוח השקעות מבטחות בעלים או מלווים לצורך ביצוע השקעה בארץ זרה ומגינות מפני סיכונים פוליטיים

במסגרת פעילותה, חברת אשרא מבטחת השקעות של משקיעים ישראליים בחו"ל כנגד סיכונים פוליטיים. לאור הגידול שחל מאמצע שנת 2011 בכמות הבקשות לביטוח השקעות במדינות זרות, המבוצעות ע"י העברת כספים, ציוד או ידע, המקנות למשקיע הישראלי מניות בחברה בחו"ל בה מבוצעת ההשקעה, החברה פועלת לסייע ליצואנים במתן פוליסות ביטוח השקעות באמצעות שתי תוכניות:

פוליסת ביטוח השקעות בעלים - הפוליסה מבטחת את המשקיע הישראלי (חברה רשומה בישראל) שביצע השקעה הונית (Equity) ו/או הלוואת בעלים המקנה לו זכות לחלק ממניות החברה שבה מבוצעת ההשקעה. הפוליסה מגנה מפני אובדן ערך ההשקעה כתוצאה מסיכונים פוליטיים המונעים הפעלת ההשקעה, או העברת הכספים לישראל, כגון: הלאמה, החרמה, הפקעה, מלחמה, פעולות איבה, התפרעות מדינית ועוד.

פוליסת ביטוח השקעות למלווים - פוליסה המבטחת מוסדות פיננסיים (בעיקר בנקים) המלווים כספים לחברות ישראליות לצורך ביצוע השקעה בארץ זרה. הפוליסה מספקת הגנה, בהתאם לצרכי הלקוח, מפני סיכונים פוליטיים שונים כמו: החרמה, התערבות ממשלתית, אי המרה, אי העברה, ביטול חוזה שלטוני או הפרתו ומניעת צדק, המכשילים ביצוע פירעון ההלוואה שניתנה לצורך ביצוע ההשקעה.

הפוליסות מכסות עד 95% מערך ההשקעה, לתקופה של שנה הניתנת להארכה מידי שנה ומכסה כנגד סיכונים פוליטיים במדינת ההשקעה.

עיצוב הפוליסה החדשה נעשה בהתייעצות עם יצואנים וחתמים על מנת להתאימה באופן מיטבי לצרכי הלקוחות

חברת אשרא יצאה לאחרונה עם ביטוח עסקי חדש - פוליסת אשראי ספקים. הפוליסה החדשה הינה פוליסה הוליסטית המאגדת בתוכה תהליך עסקי שלם, אך ניתן לבחור אחד או יותר מתוך ארבעה מקטעים בה על-פי בחירת היצואן: טרום משלוחים, התקנות, חילוט שלא כדין ואשראי ספקים.

עדי גרוס, מנהל אגף חיתום ופוליסות באשרא, מסר כי בכתיבת הפוליסה החדשה שותפו משפטנים וחתמים, והיא נעשתה בהתייעצות עם יצואנים נבחרים על מנת להתאימה באופן מיטבי לצרכי הלקוחות.

גרוס הסביר, כי מקטעי ה"משלוחים" וה"התקנות" בפוליסה החדשה נועדו להגן על היצואן מפני אירועים מדיניים, אשר מחוץ לשליטתו ואשר חלים בטרם שלח את הסחורה, או התקין את הפרויקט. דוגמא קלאסית לכך היא פרוץ מלחמה אשר אינו מאפשר משלוח סחורות ליעד ואף עשוי לבטל את הפרויקט כולו.

הוא הוסיף, כי אשרא מבטחת פוליסה זו כנגד סיכונים פוליטיים טהורים, כגון מורטוריום, שמיטת חובות, או הסדר תשלומים שהוכרזו על-ידי מדינת הקונה, או מדינת הערב, או על-ידי ארץ שלישית, שדרכה - על-פי הסכם היצוא - על התשלום להיעשות. זה כולל מגוון רחב של אפשרויות ובכלל זה פעולה או החלטה הפוטרת את הקונה מחובת תשלום, לצד ביטול, השעיה, או אי חידוש של רישיון יבוא, וכן אי קבלת רשיון יבוא, או איסור יבוא על-ידי מדינת הקונה, או על-ידי ארץ שלישית, המונעים את ביצוע הסכם היצוא באופן מלא או חלקי, לרבות את תשלום התמורה.

גם תפיסת הסחורות, החרמתן, הלאמתן, או מניעת העברתן ליעדן על פי הסכם היצוא נכללות בפוליסה החדשה.

באשר לביטוח "חילוט שלא כדין" (Unfair Calling) הדגיש עדי גרוס, כי מוצר זה ניתן כביטוח לערבויות בנקאיות (ערבות מקדמה וערבות ביצוע) כנגד סיטואציה שבה הקונה - מקבל הערבות - מחלט את הערבות שלא כדין. הפוליסה ניתנת לייצואן ובמידה והערבות חולטה מעילה פוליטית, אך היצואן צריך להוכיח באמצעות פסק דין חלוט שמכיר בחוב של הקונה כלפיו ואשר אינו משולם.

במקטע של אשראי ספקים המדובר בביטוח אי-תשלום של הקונה לאחר אספקת הסחורה. פוליסה זו כוללת סיכונים פוליטיים, סיכונים מסחריים וסיכוני אי-תשלום מצד קונה ציבורי.

אני שמח להציג בפניכם את הניוזלטר העסקי של אשרא במתכונת מורחבת ומשופרת. הניוזלטר עבר מתיחת פנים רצינית והוא כולל היום, בצד ידיעות כלכליות אודות מדינות יעד כבעבר, גם חדשות, כתבות, ראיונות ומידע עסקי שימושי.

בהפקת הניוזלטר החדש אנו רואים ביטוי למחויבות שלנו לספק ללקוחותינו מידע עדכני, אשר יכול לסייע בתכנון העסקי.

הניוזלטר במתכונת החדשה הוא חלק ממכלול רחב של תנופת עשייה בחברה. אנו פועלים יד ביד עם היצואנים והממשלה על מנת להרחיב את אפשרויות הפעולה בשווקים המתפתחים, המציגים שיעורי צמיחה גבוהים, אך מטבעם הם גם עתירי סיכונים מסוגים שונים.

אני מאמין, כי הרחבת היצוא הישראלי יכולה להיעשות בעיקר למדינות המתפתחות, שם עוד לא מיצינו את הפוטנציאל ואת היתרון היחסי הישראלי, והיא יכולה להיעשות רק עם ביטוח סיכונים מסחריים ופוליטיים, המאפשר להוריד את סיכון החשיפה.

למעשה, מרבית המאמץ שלנו הופנה עד כה לסייע לייצואנים ולמשקיעים הישראליים, הפועלים במדינות המתפתחות אל מול סיכונים פוליטיים ומסחריים, במטרה למזער אותם ולהבטיח גיבוי ממשלתי לפעילות בארצות אלה.

במהלך השנה האחרונה התחלנו בחיסוי מדינות חדשות והרחבנו את החיסוי הביטוחי למדינות המדורגות בסיכון גבוה. החברה אישרה, לראשונה, פרויקטים במדינות כמו אוקראינה, זמביה, אתיופיה, ניגריה, קמבודיה ומצרים. במקביל, הרחיבה החברה את החיסוי הביטוחי לטורקמניסטאן, בלרוס, גבון, גאנה, פיליפינים ווייטנאם.

בתקופה האחרונה הגיעו אלינו פניות מיצואנים ישראלים המבקשים לראשונה לבטח עסקאות יצוא למדינות מערב אירופה, זאת נוכח המשבר הכלכלי הפוקד את גוש האירו.

בשנים האחרונות חווה אשרא גידול בפעילות העסקית, בין היתר בגלל הצורך ליטול סיכונים גבוהים יותר בעידן של משבר גלובלי, לצד הרחבה יזומה של היקף השירותים והמוצרים שלנו, שהביאה לגידול בהיקף והעסקאות הפעילות העסקית והרחבת מעגל המבוטחים.

אני מקווה, כי תמצאו עניין בניוזלטר החדש ונשמח לקבל היזון חוזר מכם לגבי התכנים, לרבות הצעות למידע שהייתם מעוניינים לקבל וטרם בא לידי ביטוי.

קריאה נעימה ומועילה!

בברכת חג פסח שמח וכשר,
צבי חלמיש, מנכ"ל
אשרא - החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ

המהלך מוסבר על רקע המשבר הכלכלי באירופה ואי הוודאות הגלובלית

במשרד התמ"ת הוחלט לאחרונה לפעול להכפלת ערבות המדינה לחברת אשרא לביטוח סיכוני סחר חוץ לארבעה מיליארד דולר. שר התמ"ת, שלום שמחון, שהודיע על כך בכינוס השנתי של החברה, הסביר כי הדבר נובע מהמשבר הכלכלי באירופה - יעד יצוא מרכזי של ישראל - ומאי הוודאות הגלובלית.

מנכ"ל אשרא, צבי חלמיש, הסביר כי לאחרונה רבו הפניות מצד יצואנים לחברה בבקשה לבטח עסקאות ייצוא גם למדינות מערב אירופה. "המשבר הכלכלי יצר מציאות חדשה ורמת הסיכון בעסקאות יצוא גדלה. היצואן חש כיום חובה לבצע ביטוח לעסקאות היצוא גם כשמדובר ביעדים שעד כה לא בוטחו, כגון מדינות אירופה וסקנדינביה".

עם זאת, מנהלי אשרא מציינים, כי יחסית לסוכנויות ביטוח יצוא (ECA)  אחרות בעולם, היקף החשיפה של אשרא הוא עדיין נמוך. סמנכ"ל אשרא, דודי קליין, אמר כי "למרות שהגדלנו את היקף הפעילות שלנו ביותר מפי-שניים רק בשנת 2011, מ-700 מיליון דולר ל-1.75 מיליארד דולר, רמת הפעילות שלנו עודנה נמוכה בהשוואה לעולם. אנו מקווים להגדיל את היקף הפעילות בעקבות הגדלת הערבות הממשלתית".

אשרא מסכמת שנה מוצלחת של פעילות, המתאפיינת בגידול בביקושים לביטוח, בעליה בהיקפי הפעילות, בהרחבת סל השירותים, בכניסה למדינות חדשות, מאתגרות יותר ומסוכנות יותר, בהרחבת מעגל המבוטחים, בשיתופי פעולה עם חברות ביטוח מקבילות ומוסדות פיננסיים בחו"ל ובמעורבות יתרה וסיוע אקטיבי ללקוחות בקידום עסקאות יצוא.

גידול בפעילות אשרא

מתחילת השנה ועד אוקטובר 2011 החברה אישרה מעל 100 עסקאות יצוא בהיקף מצטבר של למעלה מ- 4.3 מיליארד דולר.

הגידול בפעילות העסקית נובע ממספר גורמים: מדיניות יותר גמישה וליברלית של החברה, התומכת ביצואן הישראלי כמעט בכל מקום בעולם, גם במדינות המדורגות ברמת סיכון גבוהה ביותר, פתרונות ביטוח גם לסיכונים פוליטיים וגם לסיכונים מסחריים, פישוט וקיצור הפרוצדורות הנדרשות לאישור העסקאות לביטוח, יצירת פתרונות לא שגרתיים "לפי מידה" לעסקאות מיוחדות, הדורשות התאמות ושינוים של פוליסות הביטוח הסטנדרטיות של אשרא וייעול ושיפור השירות בחברה.

פעילות במדינות המפותחות

בעבר עיקר פעילות החברה התמקד בביטוח עסקאות יצוא למדינות מתפתחות בעיקר באמריקה הלטינית, מזרח אירופה, אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק.
לאחרונה החלה אשרא לבטח עסקאות יצוא למערב אירופה ומדינות סקנדינביה, זאת לנוכח המשבר הכלכלי הפוקד את האיחוד האירופי וגוש היורו. בין היעדים החדשים שזוכים כיום לביטוח של חברת אשרא נמנים: יון, איטליה, ספרד ודנמרק.

פתרונות ביטוח במדינות בסיכון גבוה

במקביל, אשרא נכונה היום לבטח עסקאות למדינות המאופיינות במצב פוליטי ו/או כלכלי לא יציב ואף מסוכן, המדורגות ברמת סיכון גבוהה. נכונות זו הינה פועל יוצא ממגמה של שינוי ופתיחות, שנובעת הן מניסיון מצידה של אשרא להיענות לצרכי היצואנים, הפועלים בשנים האחרונות בסביבה המאופיינת באי יציבות כלכלית או פוליטית ומדורגות ברמת סיכון גבוהה, והן ממדיניות יותר ליברלית של אשרא שמוכנה לקחת היום יותר סיכונים לאור המשבר הפיננסי והמיתון בחלק מהשווקים המפותחים בעולם. אשרא מבטחת כיום יותר עסקות במדינות המדורגות בסיכון גבוה, היכולות להוות יעד אלטרנטיבי מועדף לשווקי היצוא של ישראל, במיוחד לאור המשבר בגוש היורו והמיתון בארה"ב.

מאז תחילת השנה נפתחו מדינות חדשות לחיסוי והורחב החיסוי הביטוחי למדינות המדורגות בסיכון גבוה. החברה אישרה לראשונה פרויקטים במדינות כמו: אוקראינה, אלבניה, זמביה, אתיופיה, ניגריה, קמבודיה, מצרים וירדן. במקביל הורחבה החיסוי הביטוחי לטורקמניסטן, אזרבייג'ן, בלרוס, גבון, גאנה ,זמביה, ניגריה, קניה, פיליפינים ווייטנאם.

פרוטוקולים פיננסיים

על מנת להקל על היצואנים וליעל את התהליך החליטה אשרא ליישם גם במדינות אחרות את המודל של הפרוטוקול הפיננסי עם סין, הפועל בהצלחה זה יותר מעשור, במסגרתו בוטחו ומומנו מאות פרויקטים בסכום העולה על חצי מיליארד דולר מישראל לסין. נבחרו מדינות בעלות מבנה כלכלה ריכוזי עם פוטנציאל צריכה של תשתיות טכנולוגיות, רפואיות וחקלאיות מישראל. פרוטוקול כזה נחתם בוייטנאם והורחב השנה. עוד פרוטוקול נחתם ביוני השנה עם בלרוס ועוד מספר פרוטוקולים נידונים עם מדינות נוספות.

תוכנית מיוחדות לביטוח יצוא למצרים, לירדן ולטורקיה

בעקבות המצב הפוליטי השורר במצרים החל מינואר האחרון, חברות הביטוח הפרטיות לאשראי טווח קצר השהו את מתן הביטוח לעסקאות יצוא, לרבות לקונים במצרים שכבר בוטחו על ידן. לאור זאת, יצואנים רבים פנו אל אשרא בבקשה לביטוח עסקאותיהם כתחליף לחברות הביטוח הפרטיות. בעקבות הפניות אשרא גיבשה תוכנית לביטוח יצוא למצריים בהיקף של 20 מיליון דולר.

תוכניות דומות הופעלו לאחרונה כפתרון לכשלי השוק הפרטי בירדן ובטורקיה.

הרחבת כתב ערבות המדינה לפעילות אשרא

פעילות הביטוח של אשרא מגובה במלואה בערבות המדינה. היקף הערבות קובע את המגבלה המצרפית של הביטוח אותו יכולה אשרא להעניק למבוטחיה וכפועל יוצא מזה את המימון הבנקאי לפעילות יצוא המבוטחת על ידה. כתב ערבות המדינה לאשרא הורחב השנה ל- 1.75 מיליארד דולר.

ביטוח חוב במטבע מקומי

עד לאחרונה אפשרה אשרא לבטח חוב בדולר או ביורו. עקב הביקוש לפתרונות מגוונים יותר במטבעות נוספים החלה השנה אשרא לבטח חוב במטבע מקומי בר המרה. 

הגמשת הקריטריון של התכולה הישראלית הנדרשת בפרויקט

אשרא שמה לה למטרה לסייע ליצוא הישראלי. כפועל יוצא מזה נבדק מידת קיומה של התכולה הישראלית בפרויקט כאשר עד לשנת 2011 נדרש היצואן להציג באופן עקרוני לפחות 60% תכולה ישראלית. לאחרונה על מנת לתת פתרונות למגוון רחב יותר של פרויקטים ולעודד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות זרות הוחלט להגמיש את הדרישה ולהוריד את רמת התכולה הישראלית הנדרשת ל- 30% בלבד.

אישור להפעלת תוכנית ביטוח לערבויות חוזיות

במקרים רבים נדרש היצואן לספק ערבות מכרז כתנאי להגשת המכרז, ערבות ביצוע כתנאי לקבלת העבודה וערבות מקדמה כתנאי לקבלת המקדמה מהקונה. זה מטיל מעמסה מימונית כבדה על היצואן ובמקרים רבים אין בידו את הביטחונות המתאימים לשם כך והוא נאלץ לוותר על המכרז. משרד האוצר אישר לאחרונה לאשרא להפעיל תוכנית ביטוח לערבויות חוזיות שתוריד באופן משמעותי את המעמסה המימונית מהיצואנים.

במהלך חודש נובמבר התקיימה ועדה בינמשרדית במשרדי האוצר בירושלים.
בוועדה אושרו עסקאות בהיקף של כ- 578 מיליון $ למדינות: בלרוס, וייטנאם, גאבון, סין, אתיופיה, אזרבייג'אן, הודו וקניה.
העסקאות הינן בתחומים: בניית תחנות כוח, חקלאות, תעשייה, בטחון, ציוד רפואי ותקשורת.
בנוסף, הוגדלה התקרה למדינת גאנה.

ראש השנה היא הזדמנות מצוינת לסיכום השנה החולפת ולהערכות לקראת השנה החדשה.

נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל אשרא בסוף שנת 2010, בסביבה כלכלית ופוליטית משתנה. בשנים האחרונות השינויים הכלכליים משפיעים על כל פעילויות היצוא למדינות המפותחות והמתפתחות, השינויים הפוליטיים שאנו חווים בסביבה הקרובה הוסיפו אתגרים נוספים ליצואנים הישראלים.

חוסר היציבות הכלכלי תוקף גם מדינות שנחשבו יציבות ויציבות מאוד בעבר הלא רחוק. עובדה זו הציבה השנה בפניכם ובפנינו אתגרים לא פשוטים. אין ספק שאתגרים אלה ילוו אותנו גם בשנה הבאה.

אשרא נערכת להעניק לכם, כמו תמיד, את הרוח הגבית הנדרשת כדי שתוכלו להמשיך, לבצע ולהרחיב את פעילותכם במדינות העולם.

בשנה החולפת התחלנו לפעול ב- 10 מדינות חדשות והרחבנו פעילות במדינות נוספות, זה הישג חסר תקדים שמאפשר ליצואנים בישראל לבצע עסקאות חשובות גם במקומות הנמצאים ברמת סיכון כלכלית ופוליטית גבוהה.

אישרנו בשנה החולפת עסקאות במיליארדי דולרים. עסקאות אלו תורמות ועוד יתרמו רבות לכלכלה הישראלית התבססת על יצוא כמנוע לצמיחה.

ביטחנו עשרות עסקאות שהביאו לשיפור איכות החיים בתחומי המים, חקלאות, בריאות ותשתיות במדינות המתפתחות.

ייצרנו כלים ביטוחיים חדשים המאפשרים ליצואנים להתמודד ולנהל את הסיכונים בחוכמה גם בתקופה לא יציבה זו, שבה חוסר הוודאות גובר לפעמים על הוודאות.

המשכנו לבטח עסקאות עבור לקוחותינו הוותיקים גם במקומות שאנחנו לא מבטחים עבור לקוחות חדשים בגלל המצב הכלכלי והפוליטי.

אנחנו יכולים להסתכל לאחור בגאווה ולסכם שנה של הישגים, אבל במקביל – להישיר אל השנה החדשה, אל האתגרים שהיא מציבה בפנינו ואל ההישגים שעוד לפנינו.

נמשיך להיות הרוח הגבית של היצוא הישראלי ולשרת את ציבור היצואנים.

עם ניסיון של למעלה מ- 50 שנה, עם צוות מקצועי מוביל, עם תמיכה וגב ממשלתי, עם רשת הקשרים הבינלאומיים שלנו – נמשיך ונעשה הכל כדי לתת עוד כוח ליצואנים בישראל.

בברכת שנה טובה,

שנה של פריחה ליצוא הישראלי וליצואן הישראלי,

                                                                                         צבי חלמיש, מנכ"ל
                                                                    אשרא, החברה הממשלתית לביטוח יצוא בע"מ

בקשות לביטוח המתקבלות בחברה עוברות תהליך שנקרא באשרא "תהליך חיתום". בתום התהליך, מתקבלת ההחלטה אם ניתן לקחת את הסיכון על העסקה ולבטחה ובאילו תנאים.

תהליך החיתום של כל עסקה מתחיל באגף החיתום. לאחר קבלת הבקשה לביטוח מאת היצואן, עוברת הפנייה לטיפול החתם הרלבנטי שמהווה איש קשר לעסקה.

השלב הבא, לאחר קבלת הבקשה הראשונית, הוא בדיקת החייב/הערב בעסקה הספציפית.

אם החייב/הערב הינו ריבון – נבדק הסיכון הפוליטי בגין אותה העסקה ע"י מחלקת ניהול סיכונים.

אם החייב/הערב הינו בנק/חברה/תת ריבון – נבדקים הנתונים הפיננסיים של החייב ע"י מחלקת ניתוחי אשראי.

במידת הצורך נבחנת, בשלב זה, גם אפשרות של מציאת ביטוח משנה לעסקה.

תוצאות הבדיקות וההמלצות מובאות לדיון במסגרת ועדת החיתום הפנימית בחברה. בראש ועדה זו עומד מנכ"ל החברה וחברים בה אגף השיווק, אגף חיתום, מחלקת ניהול סיכונים והמחלקה המשפטית. בועדה זו עולות לדיון כל העסקאות שנבדקו בחברה ונבחנים הסיכונים הכרוכים בכל עסקה, ניסיון היצואן, חשיבות העסקה ושיקולים רלבנטיים נוספים. על סמך כלל האינפורמציה הנמצאת בידי החברה ושיקוליה המקצועיים, מתקבלת המלצת החברה לאישור או דחיית העסקה.

מרבית העסקאות שנידונו במסגרת ועדת החיתום הפנימית עולות לדיון נוסף, במסגרת הועדה הבינמשרדית, שמתכנסת אחת לחודש או לפי דרישה. בראש ועדה זו עומדת החשבת הכללית ויתר חבריה הם: נציגי החשב הכללי, משרד התמ"ת ומשרד החוץ, וכן נציגי חברת אשרא.

לכל עסקה המאושרת בועדה הבינמשרדית, מנפיקים בחברה אישור עקרוני המהווה הסכמה עקרונית לבטח את העסקה בתנאים שאושרו. האישור העקרוני הינו בתוקף בכפוף לתשלום דמי התחייבות. עם קבלת האישור העקרוני, היצואן יכול להתקדם בעסקה מול הגורמים השונים (הלקוח/הבנקים וכדומה) עד לשלב בו העסקה בשלה וניתן להנפיק פוליסה.

בהצלחה!

המחצית הראשונה של שנת 2011 מעידה אולי על היציאה האיטית של המשק הישראלי והעולמי מהמשבר הכלכלי הגלובלי, בו היה שרוי העולם מאז שנת 2008. יותר פעילות, יותר התחלות חדשות, פחות מצוקת אשראי וירידה הדרגתית ברמות הסיכון מסביב לעולם.המצב עדיין רחוק מחזרה מלאה לשגרה. אנו עדים לתהליך הססני ושברירי של היציאה מהמיתון ויצירת מציאות כלכלית ועסקית חדשה שלא תהיה דומה עוד למה שהכרנו עד למשבר הגלובלי.

אשרא ממשיכה להציג גידול בפעילות העסקית, גם בהשוואה לנתונים של שנת 2010 שהייתה עד כה שנת שיא. אלה אומנם תוצאות חצי שנתיות בלבד אבל אם מגמה זו תשמר או אף תואץ וחלק מהפרויקטים המשמעותיים הממתינים לאישורם הסופי יהפכו לפוליסות, אין ספק ששיא של שנת 2010 ישבר השנה.

מתחילת השנה אישרה החברה 49 פרויקטים ועסקאות יצוא בהיקף מצטבר של למעלה מ- 2.8 מיליארד $ וזה בהשוואה ל- 34 אישורים בהיקף מצטבר של כ- 1.1 מיליארד $ בתקופה מקבילה בשנת 2010.
אישורים לביטוח בשנת 2011 ניתנו למדינות הבאות:
אוזבקיסטן,אזרביג'אן, אינדונזיה, אנגולה, בלרוס, גאורגיה, גאנה, הודו, וייטנאם, מצרים, מקדוניה, סין, פרו, קנדה, רומניה, רוסיה ותאילנד.

במהלך ששת החודשים הראשונים של 2011 הנפיקה אשרא 22 פוליסות ביטוח בסכום מצטבר של מעל 170 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל- 24 פוליסות בסך  כ- 200 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
פוליסות הביטוח בשנת 2011 הונפקו למדינות הבאות:
גאבון, בלרוס, אזרביג'אן, מצרים, סין, בלרוס, אנגולה.

מר צבי חלמיש, המנהל את אשרא מתחילת שנת 2011 מסביר שהגידול בפעילות העסקית נובע ממספר גורמים: מדיניות יותר גמישה וליברלית של החברה התומכת ביצואן הישראלי כמעט בכול מקום בעולם, גם במדינות המדורגות ברמת סיכון גבוהה ביותר, גם לסיכונים פוליטיים וגם לסיכונים מסחריים, פישוט וקיצור הפרוצדורות הנדרשות לאישור העסקאות לביטוח, יצירת פתרונות לא שגרתיים "לפי מידה" לעסקאות מיוחדות, הדורשות התאמות ושינוים של פוליסות הביטוח הסטנדרטיות של אשרא ומייעול ושיפור השירות בחברה.

מאז תחילת השנה נפתחו מדינות חדשות לחיסוי והורחב החיסוי הביטוחי למדינות המדורגות בסיכון גבוה. החברה אישרה לראשונה פרויקטים במדינות כמו אוקראינה, זמביה, אתיופיה, ניגריה, קמבודיה, ומצרים והרחיבה את החיסוי הביטוחי לטורקמניסטן, בלרוס, גבון, גאנה, פיליפינים ווייטנאם.

על מנת להקל על היצואנים וליעל את התהליך החליטה אשרא ליישם גם במדינות אחרות את המודל של הפרוטוקול הפיננסי עם סין, הפועל בצורה יוצאת מן הכלל במסגרתו בוטחו ומומנו מאות פרויקטים בסכום בעולה על חצי מיליארד דולר בסין. נבחרו מדינות בעלות מבנה כלכלה ריכוזי עם פוטנציאל צריכה של תשתיות טכנולוגיות, רפואיות וחקלאיות מישראל. פרוטוקול כזה נחתם ביוני השנה עם בלרוס. הגדלת הפרוטוקול בוייטנאם נמצאת בשלבי סיום ועוד מספר פרוטוקולים נידונים עם מדינות נוספות.

אשרא נכונה לבטח עסקאות למדינות המאופיינות במצב פוליטי ו/או כלכלי לא יציב ואף מסוכן, המדורגות ברמת סיכון גבוהה. נכונות זו הינה פועל יוצא ממגמה של שינוי ופתיחות, שנובעת הן מניסיון מצידה של אשרא להיענות לצרכי היצואנים, הפועלים בשנים אחרונות בסביבה המאופיינת באי יציבות ורמת סיכון גבוהה והן ממדיניות יותר ליברלית של אשרא שמוכנה לקחת היום יותר סיכונים לאור ההתפתחויות האחרונות בעולם. אשרא מבטחת כיום יותר עסקות במדינות המדורגות בסיכון גבוה, היכולות להוות יעד אלטרנטיבי מועדף לשווקי היצוא של ישראל במיוחד לאור המשבר בגוש היורו והמיתון בארה"ב.

במהלכו של חודש יולי התקיימה ועדה בינמשרדית במשרדי החברה "אשרא".
בועדה אושרו עסקאות בהיקף של כ- 700 מיליון $ למדינות עיקריות: קניה,הודו, אזרבייג'אן, סין, מקדוניה,אנגולה ופנמה.

במסגרת התוכנית המיוחדת למצרים המאפשרת חיסוי פוליטי ומסחרי אושרו 3 עסקאות ייצוא אשר בוטחו בעבר בשוק הפרטי אך בשל המצב במדינה בוטל או הושהה להם הכיסוי הביטוחי.

בנוסף, הוגדלו התקרות למדינות בפנמה וסרי לנקה.

במהלכו של חודש יוני התקיימה ועדה בינמשרדית במשרדי האוצר בירושלים.

בועדה אושרו עסקאות בהיקף של כ- 287 מיליון $ למדינות: סין, תאילנד, ברזיל, ויאטנם, רוסיה, רומניה, הודו, הפיליפינים. העסקאות הינם בתחום התקשורת, ציוד הרפואי, בטחון ואנרגיה מתחדשת.

במסגרת הועדה אושרה בפעם הראשונה  תקופת אשראי של 18 שנים לעסקה  ספציפית עם קונה מסחרי.

ועדה זו הייתה גם הראשונה בעידן החשבת הכללית הנכנסת, הגב' מיכל עבדי בויאנג'ו שהינה יו"ר הועדה.

הועדה הבינמשרדית מתכנסת בד"כ אחת לחודש וחברים בה נציגי משרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד החוץ ואשרא.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה לאחרונה הגדלת ערבויות המדינה לחברת אשרא, החברה הממשלתית לביטוח יצוא, מ-.25 מיליארד דולר ל- 1.75 מיליארד דולר.

צבי חלמיש, מנכ"ל אשרא , מסר כי הגדלת הערבות תאפשר את הרחבת התמיכה שממשלת ישראל מעניקה ליצואנים הישראליים ותסייע לקדם עסקאות יצוא שהתממשותן מותנת במציאת פתרון מימוני הולם ומצריכה סיוע של חברת אשרא.

הגדלת הערבות נעשית על רקע התגברות הביקושים מצד היצואנים המחפשים פתרונות אלטרנטיביים ופונים לשווקים מתפתחים באזור מזרח אירופה, באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית כתחליף לשווקים המסורתיים. אירועים כלכליים מדאיגים דוגמת משבר שער הדולר, האטה כלכלית בארה"ב ומערב אירופה חייבו את היצואנים הישראליים לפנות ביתר שאת לשווקים במדינות המתפתחות ולהרחיב את פעילותם למדינות בהן לא הייתה פעילות ישראלית קודם לכן.

בכדי לתמוך בפעילות זו נדרשת אשרא להרחיב את מגוון הפתרונות ולבטח אשראי למדינות עתירות סיכון. לדברי מנכ"ל אשרא, מר צבי חלמיש, הושקעו בשנה האחרונה מאמצים רבים בהרחבת אפשרויות ביטוח האשראי למדינות מתפתחות המדורגות בסיכון גבוה.

במהלכו של חודש מאי התקיימה ועדה בינמשרדית במשרדי החברה "אשרא".
בועדה אושרו עסקאות בהיקף של כ- 1,371.28 מיליון$ למדינות עיקריות: אוזבקיסטאן, אנגולה, פנמה, אזרבייג'אן, מצרים, בלרוס וזמביה, שנפתחה במועד ועדה זה לביטוח בפעם הראשונה.

במסגרת התוכנית המיוחדת למצרים המאפשרת חיסוי פוליטי ומסחרי אושרו 2 עסקאות ייצוא אשר בוטחו בעבר בשוק הפרטי אך בשל המצב במדינה בוטל או הושהה להם הכיסוי הביטוחי.

ועדה זו הייתה גם האחרונה בעידן החשב הכללי היוצא, מר שוקי אורן, יו"ר הועדה. מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2008 אושרו כ- 261 עסקאות יצוא בהיקף של כ- 9,960 מיליון $. מדינות עיקריות, אזרבייג'אן שאושרו הן: סין, רוסיה, פרו, בלרוס, גאנה, וויאטנם.

נפתחו כ- 10 מדינות חדשות לביטוח בכלל זה: בלרוס, בוטסוואנה, אוקראינה, גאבון, מקדוניה, אל-סלבדור, ניגריה, אלבניה, טורקמניסטאן,קמבודיה  ואתיופיה.